"רובינסון"
קראתי בשמו כשנכנסנו החיילים שלי ואני לבית של משפחת רובינסון המקוללת,
"רועי אמסלם היקר" הוא אמר בקול הדוחה שלו, שבא לי להקיא ממנו.
"אמסלם (שם משפחה של רועי) אני הייתי מציע לך לחזור לשמור על אמוצ'קה.. יכול להיות שהיא כרגע בסכנה.. אתה יודע, לא בשליטתי.. " רובינסון יבן זונה מה עשית לאמה!?
"סעמק! " צעקתי עליו והתנפלתי עליו עם אגרופים, שימות!!
מיהרתי להגיע הבייתה, "אמה??! " לא היה שום קול שענה לי, עליתי למעלה לחדר שלה, אוייי סעמק!
"אמה!!! " היא הייתה שכובה על הריצפה עם מלא דם סביבה, היא קיבלה מכות חזקות אני רואה, לקחתי אותה בידיים לחדר שלי (אף אחד, אף פעם לא נכנס לחדר שלי חוץ מאמנדה), קראתי לאמנדה שתטפל בה ואני יצאתי לטפל בהורים שלה.
נכנסתי לבית שלהם, הכל היה הפוך! פאק הם ברחו סעמק!!!
זהו אני מציב לאמה לפחות 3 שומרים שיהיו איתה כל היום.
****
"אדון אמסלם, הילדה.." אמנדה באה להגיד ועצרתי אותה שקוראים לה אמה. "טוב.. אמה, יש לה פציעות קשות אבל היא בסדר, תפרו לה הכל והיא נחה כרגע בחדר שלך, תשמור עליה, היא משהו מיוחד ילדון"
" אני יודע אמנדה, מה יש לאכול? טוב לא משנה מה יש -פשוט תביאי" אמרתי לה ונכנסתי לחדר, אויי הקטנה שלי.. כל כך עצוב לי עליה שזה ההורים שהיא קיבלה.
"אתה יכול בבקשה לא לבהות בי , אני יודעת שאני נראית כמו מפלצת מחוצ'קנת אבל מספיק מביך לי גם ככה"
"את תמיד מושלמת" אמרתי לה והיא הסמיקה "תפסיק" "מה להפסיק? "
שאלתי אותה והיא סובבה אליי את הגב שלה.
אין אמה אני נשבע שאם זו הייתה מישהי אחרת היא הייתה עכשיו בקבר אבל את.. את מיוחדת אני נשבע לך ביקר לי.
"אתה מנצל את זה שאני פאקינג מאוהבת בך.. זה מעצבן רועי, אז דיי"
"ואני פאקינג התאהבתי בך ימוזרה!! "
צעקתי עליה וצחקתי והיא הייתה בשוק, לא הבינה מאיפה זה בא, "טוב צאי מהשוק וזוזי, תני לי מקום לשכב לידך" אמרתי לה והיא צחקה "חחחח אתה ממש ג'נטלמן" היא התגלגלה מצחוק מה שלא הבנתי מה כל כך מצחיק אבל תוך שנייה היא התקפלה מכאבים, בייב...
"בייב? את בסדר? לקרוא לאמנדה? לרופא? להזמין אמבולנס?? "
היא התחילה לצחוק, מה מצחיק בדיוק?!
"חחחחח אתה דואג לי? " הנהנתי ונתתי לה מכה קטנה בראש (סתם בשביל הצחוק)
התכרבלנו בשמיכה ושכבנו בצורת כפיות,
נקודת מבט-אמה:
הרגשתי את חום גופו, זה היה כל כך ממכר..
"תספר לי קצת על עצמך רועי.. "
"קודם תספרי לי את ואז אני מבטיח לספר"
חחחח איזה חרא! לא נורא לא אכפת לי.. במילא החיים שלי זה חרא אחד גדול.
"טוב אז כמו שאתה יודע אני עוברת התעללות בבית ספר, וחרם, אין לי חברים, ובזכות זה שההורים, טוב אני לא יכולה לקרוא להם ה..הורים כ..כי" התחלתי לבכות, אני לא יודעת מאיפה זה בא זה פשוט הגיע, רועי ליטף אותי וראו את הדאגה בעינייו, "אתה יודע מה זה שכל יום כשאתה מגיע לבית ספר.. אתה מרגיש כאילו אתה לא קיים? כאילו, אין.. אין אף אחד שרואה אותך.. שאתה מת בעצם מבחינתם..
ואחרי מה שהראית לי שההורים שלי כתבו, זה היה פשוט נורא.. לדעת שזהו.. שלאף אחד לא אכפת ממני בעולם הזה, שנשארתי לבד, ועוד לדעת שההורים שלך פאקינג רוצחים!!! אני מצטערת שאני מפילה את כל זה עליך רועי.. אתה יכול להשאיר אותי להרגע? בבקשה תלך" הוא פשוט יצא מהחדר בלי מילה מיותרת.. אני ציפיתי לקצת יותר יחס אחרי שאני פותחת איתו את מה שיושב לי על הלב..
"כן" נשמעה דפיקה בדלת אז ברור שזה לא רועי כי רועי אף פעם לא דופק בדלת אבל.. הפתעה! זה היה רועי! "בייב, אני אוהב אותך" הוא אמר והוציא זר פרחים, "הוו בייב"
( מעכשיו ככה הם קוראים אחד לשניה) ניסיתי לקום אליו אבל לא הצלחתי כי כאב לי והוא ראה את זה והתקרב לתת לי נשיקה, זו הנשיקה השנייה שלי , איתו ובכללי.
*****
"אז.. את באמת בתולה? " רועי שאל אותי, ככה העברנו משהו כמו שעה על המיטה עם פופקורן כשאני שוכבת עם הראש על החזה שלו, "אני באמת בתולה" "אז את מודעת לזה שהבתולים שלך שלי? " הוא אמר וקצת הפתיע אותי אבל לא ייחסתי לזה חשיבות..
"עם כמה בנות היית? והיה לך קשר רציני? "
"זה לא משנה עם כמה בנות הייתי, העיקר שאני איתך עכשיו וכן, היה לי קשר רציני אבל הוא לא נגמר טוב.. ואני לא רוצה לדבר על זה אז תעברי נושא" זה מאוד עניין אותי , לא יכולתי לעזוב את הנושא הזה, אני אחקור עליו בהמשך..
"אתה תהרוג את ההורים שלי? "
שאלתי אותו, אני מצפה לתשובה לא אבל אני מודעת לתשובה כן..
"תראי אמה" הוא אמר והתרומם לישיבה
"ההורים שלך קודם כל חייבים כסף להורים שלי, הם רצחו את ההורים שלי , מה שהם עשו לך, וכן אמה.. את פצועה עכשיו בגלל ההורים החארות שלך.
אז אני מצטער שאני צריך להגיד לך את זה אבל.. כן, אני הולך להרוג אותם לפני שחס וחלילה הם יהרגו אותך, הם יודעים שאת חשובה לי והם ישתמשו בזה נגדי באיזשהו שלב. מצטער בייב"
****
אחרי שתיקה ארוכה הוא קטע אותה "תגידי.. למה את לא מנסה להחזיר לחארות האלה שמתעללים בך? "
אוי לא.. נו באמת, אני לא רוצה להזכר בזה, זה היה משפיל כל כך..
"אני אספר לך מה קרה בפעם האחרונה שניסיתי לעשות משהו שלא כרצונם, נתתי לאחד מהם סטירה ומפה לשם הרביצו לי וחזרתי הבייתה מלאה בדם כשסירטון שמרביצים לי מופץ ברשת, מבין? "
"עד מחר, הם לא יעזו לגעת בשערה מהראש שלך, סמכי עליי"
הוא אמר ופה התחלתי לדאוג "מה תעשה להם רועי? "
"יש לי את הדרכים שלי, את רק תדאגי לנוח ולהתרפות" טוב מה הוא הולך לעשות לעזאזל?!
****
נקודת מבט- הזוג רובינסון:
"אביאל, יוסף.. הילדה הזאת צריכה למות!! ואחריה רועי! בקרוב נתחיל בתוכנית, אתם משוחררים, להתראות! "
****
נקודת מבט-אמה:
הייתה דפיקה בדלת ורועי קם לפתוח , ניגשתי לראות מי שם והייתה שם נערה, יפה.. מאוד יפה שהייתה דומה שתי טיפות מים לרועי, "אמה תכירי- ג'וי, אחותי הקטנה"
***********
YOU ARE READING
Loving Can Hurt
Romance"עזוב אותי! " אמרתי לו והרגשתי הדמעות חוזרות לעלות במורד גרוני, הוא רק צחק מזה-אידיוט! "מה אתה רוצה ממני? אני לא עשיתי לך כלום! בבקשה אני רוצה הבייתה להורים שלי" "בדיוק!! ההורים שלך! אני רוצה את ההורים שלך" הוא אמר ונתן לי סטירה, ועוד אחת עד שנמא...
