פרק 15

5.1K 192 21
                                    


עבר חודש מאז שקמתי, באותו היום רועי עזב,  הוא עבר לגור בצפון, אני מודה שזה פגע בי באיזשהו מקום וגם שבכלל לא יצא לי לדבר איתו מאז.. אני וג'וי מחוברות מתמיד ואפילו הכרתי מישהו בשם אסף (מקווה שאתן זוכרות מי זה), ג'וי לא יודעת עליו, לא נעים לי לספר לה שאחרי שאני ואח שלה נפרדנו פגשתי מישהו מדהים, האמת הוא ממש מזכיר לי את רועי. 

אני בכניסה לבית ספר,  הרבה זמן לא הייתי פה,  כשנכנסתי כולם שתקו, מהרעש וההמון שהיה פה עכשיו כולם בשקט מביטים בי ומרכלים בינם לבין עצמם עליי..

****

נגמר היום , אף אחד לא העז להגיד לי משהו היום, אני מניחה שזה בגלל שהם יודעים שהייתי עם רועי, הפושע והרוצח שכולם מכירים.

"אנחנו לא חברים, נפרדנו בסדר?!? עכשיו אתם יכולים להמשיך את השגרה המפגרת שלכם" צעקתי עליהם והלכתי לבית של סן.. האמת היא שסן גרה יחסית קרוב לבית ספר,  משהו כמו 15 דקות עד 20.

ולא יזיק לי קצת כושר..

"היי מאמי, מה קורה? " אני ואסף נפגשנו במסעדה, הנהנתי לו שבסדר והתחלנו לאכול, לידו אני לא מרגישה בנוח האמת.. זה לא כמו שהרגשתי איתו.. עם רועי.  מה?? דיי לחשוב עליו!

אסף דיבר, ודיבר, ו..דיבר  עד שכבר לא הקשבתי ופתחתי את הפלאפון , נכנסתי לאינסטגרם והתחלתי לדפדף בתמונות עד שהגעתי לתמונה שהחשיכה את עיניי, זה היה רועי ו..ניקול. הם התנשקו.

הלב שלי לא שבור, הוא מרוסק, אבל אני חזקה מזה, אני מסוגלת ליותר, בסוף הערב כשבאנו לצאת מהמסעדה ניגשה אלינו מלצרית חמודה ממש ואמרה ששמעה את השיחה שלי ושל אסף , אני מחפשת עבודה , היא הציעה לי והסכמתי. כמובן שהיא לא הפסיקה לשלוח מבטים לאסף אבל האמת היא שזה לא ממש הזיז לי..  טוב אז מחר זה היום הראשון של העבודה החדשה, בהצלחה לי!!

נפרדתי לשלום מאסף ונכנסתי לבית של סאן,  "ילדתי, הבחור הזה לא נראה לי"
"חחח סאן הוא בסדר גמור, תפסיקי " סאן בימים האחרונים מאוד בררנית לגבי אסף, אני לא ממש יודעת מה יש לה נגדו אבל מה שאני יודעת זה שהיא ממש לא אוהבת אותו.

******

אסף ליווה אותי למסעדה, זה היום הראשון שלי והלוואי שאני אהנה!

"היי אני רומי, מאתמול" "כן אני זוכרת אותך" חייכתי אליה וניגשנו לעבודה , רומי סיפרה לי כל מה שצריך לעשות והציגה לי את הבוס מישל, זה מן מסעדה כזו עם בר משקאות גם..

אז עם המזל שלי על הפעם הראשונה שלי בעבודה החדשה הייתי צריכה ללכת לשולחן מלא בערסים מפגרים, 
"היי מה תרצו להזמין? " שאלתי והם לא התעניינו בשאלה ששאלתי "אני אזמין אותך.." אחד מהם אמר וגילגלתי עיניים , כשראיתי שהם לא באמת רוצים להזמין וסתם מציקים אז הסתובבתי עד שאחד החארות צבט לי את התחת "יסוטה מה נראה לך?! " צעקתי ובאתי לתת לו סטירה אבל התחרטתי כי בכל זאת.. אני צריכה את העבודה הזאת.

Loving Can HurtWhere stories live. Discover now