"בייב.. " אמרתי לאמה והיא הרימה את ידה שאעצור
"אל תקרא לי ככה! ר..רועי, אל תתקרב אליי, אני לא רוצה לראות אותך. בבקשה תלך מפה" היא אמרה ועפתי משם, כן.. אני אמרתי לה שאני אוהב את ניקול, אני לא באמת אוהב את ניקול... ניקול היא כמו סטוץ בשבילי, אני בחיים לא אוהב אותה שוב.
אם אתם שואלים למה שיקרתי לאמה שאני אוהב את ניקול זה כי אמה לא בשבילי, לא מגיע לה אותי, היא צריכה מישהו אחר, לא פושע ורוצח כמוני, היא לא צריכה מישהו שכל הזמן יפגע בה.. אני לא בשבילה.
את אליאב ועדן שיחררתי, אני אתן לאמה את החופש שלה, שתירגע ותמשיך את החיים כרגיל, בנוגע להורים שלה אני אדאג שהם לא ימצאו אותה כבר.
כואב לי.. כואב לי שכואב לבייב שלי, לאמה..
אני כבר הגעתי למסקנה שהיא חשובה לי, אבל זהו.. זה נגמר.
הגעתי הבייתה, הורדתי ממני את הבגדים ונשארתי בבוקסר, ניגשתי למחשב, רציתי לבדוק קצת על משפחת רובינסון במאגרים של המשטרה וכל החרא הזה, ואז ראיתי שם שלזוג רובינסון יש בת מאומצת ובת שהיא שלהם , נכנסתי לתיק אימוץ-בהתחלה זה היה נעול אבל עם הקשרים שלי אני יכול להכנס לכל דבר, ועיניי ראו שחור! התיק אימוץ היה של פאקינג -א מ ה!
לא רק זה שההורים שלה שיקרו לה לגבי זה שהם פושעים ורוצחים מטורפים, הם שיקרו לה גם בקשר לזה שהיא הבת שלהם למרות שהיא מאומצת..
לא הצלחתי לגלות מי זאת הבת האמיתית שלהם למרות כל המאמצים הנרחבים וכן, זה מאוד עצבן אותי..
"עדן! " "כן בוס" עדן אמר כשקראתי לו "תברר לי בבקשה על ההורים הביולוגיים של אמה" אמרתי לו ולרגע הוא היה נראה מבולבל , עשיתי לו פרצוף מאיים שתוך שניות הוא קלט וברח מהמקום.. זה לא שאני אוהב להפחיד.. זה פשוט לא עניינו.
"מאמי, בוא לאמבטיה, הכנתי לנו אמבטיה מפנקת חיים שלי" ניקול קראה לי מהאמבטיה, כשהסתובבתי היא עמדה שם ערומה , העפתי אותה על המיטה , היא הורידה לי את הבגדים והתנשקנו, ואז התמונה של אמה עלתה לי בראש, אני לא מסוגל.. "סעמק ניקול אני לא יכול" אמרתי לה
היא התנשפה "עוד פעם הכלבה הזאת? " "שלא תעזי לדבר עליה ככה שמעת אותי? עכשיו תלכי מפה אני לא רוצה לראות אותך" מי היא שתדבר על אהבת חיי?!
ניקול השתנתה, היא הפכה לזונה!
שתמות מצידי.
*****
"בוס, ביררתי" עדן נכנס למשרד ועשיתי לו סימן שידבר,
"אז ככה, אמה נולדה לאבא בשם 'אלון' ואמא בשם 'לינדה'.
לא היה להם כסף, הם היו מאוד עניים,
אלון עבד בגננות ולינדה באותו הזמן לא עבדה, היא הייתה בבית ואמה הייתה בבטן שלה. ככה שרק אלון עבד.
ואז-הם לקחו כסף מזוג אנשים.. הם היו צריכים לקנות דברים ללידה של ביתם אמה, הזוג הזה היה- הזוג רובינסון.
לינדה ואלון התחייבו לתת את הכסף שנה לאחר שאמה נולדת, כעבור שנה, היתה תקופה נורא חמה, וכתוצאה מכך היה יובש ובצורת, אלון הפסיק לעבוד לזמן מה, הם ניסו למשוך את הזמן מול הזוג רובינסון -מה שלא ממש הצליח להם, לא היה להם איך להתפרנס. ביום אחד בלילה, פרצו לבית שלהם, לקחו הכל! היה שם טלויזיה קטנה, לקחו אותה, ספה , מיטות, לא נשאר להם כלום.. הם הבינו שזה כנראה רמז מהזוג רובינסון.
שבוע לאחר מכן, מצאו את הגופות שלהם זרוקות בזבל ברחוב ליד הבית שלהם, ובקשר לאמה.. את אמה הזוג רובינסון לקחו.
אחרי שהם רצחו במו ידיהם את הוריה של אמה.
עכשיו בקשר לבת הביולוגית של רובינסון, אומרים שהיא הייתה גרה אצל סבתא שלה בכל השנים האלה שאמה הייתה שם, משהו כזה.
בוס, אני מצטער"
מה זה היה?! "עדן! תדאג לשלוח את זה לאמה שתדע הכל" אמרתי והוא יצא החוצה
טרקתי את הדלת ושברתי כל דבר שרק אפשרי, יצאתי מהבית לאיזה מועדון, לשכוח מכל השיט הזה,
אני פשוט לא מאמין! לא מאמין!
זה אמיתי?!
נקודת מבט- אמה:
"סן בואי יש פרק חדש! " קראתי לסן (סנדרה) לראות פרק חדש של בובספוג, כזה מושלם!!
אומנם אני ממש פגועה מרועי אבל אני לא יכולה כל היום להתעסק רק בזה..
"יקירתי זה פשוט בלתי נסבל, תזכירי לי רק בת כמה את? " "חחחח סן אני אוהבת את זה, תפסיקי" אמרתי לה וקמתי אליה לחיבוק.
אני פשוט אוהבת אותה! היא מדהימה!
*****
-ערב-
סן יצאה , תמיד כשסן משאירה אותי לבד ישר עולות לי מחשבות על הדפוק הזה (רועי) ואני שונאת את זה ממש!
זיפזפתי בין הערוצים ואז זה נפל על סרט עם מיילי סיירוס, סרט דרמה "השיר האחרון"
זה היה נראה מעניין כי כזה על נערים בתכלס, ואני אוהבת סרטים כאלה שהם צעירים.
אז יש את רוני ובעצם ההורים שלה גרושים- זה מה שהבנתי, היא מגיעה ופוגשת את וויל שדרך אגב ממש חתיך!
הגעתי לחלק בו רוני מגלה שאביה חולה ושהוא עומד למות בקרוב ואז חשבתי על ההורים שלי, ההורים הביולוגיים, הם לא הספיקו לראות אותי גודלת, הם לא היו כשחגגתי ימי הולדת, הם לא היו איתי ברגעים קשים, כי הם אינם, הם מתו, נרצחו.. אני בחיים לא אוכל לראות אותם, לשמוע מהם.
היה לי כך כך עצוב לראות את הסרט הזה והחלקים הכי קשים זה שרוני אמרה לוויל להתרחק ממנה וזה הזכיר לי את רועי ואותי רק לא על אותו מקרה..
ובחלק בו רוני סיימה לכתוב את השיר, היא ישבה אל יד הפסנתר ובחדר ממולה אביה ישב על הכיסא עם יד מונחת על השולחן כשכוס זכוכית נשברה, ואז היא הבינה שאביה כרגע יושב מת , שהיא לא תראה אותי יותר, שהיא לא תצחק אותי יותר..
עצם העובדה שבן אדם מת ..הוא לוקח ממך משהו, לא הפסקתי לבכות זה נורא הביך אותי שאני אשכרה בוכה על סרט שהוא בכלל לא מציאותי..
נקודת מבט- רועי :
הגעתי הבייתה, ניקול כרגיל חיכתה לי על המיטה עם חזייה ותחתוני תחרה, ממש לא היה לי כוח אליה אבל לא זיינתי
(אני ממש מצטערת על המילים) הרבה זמן יחסית.. הייתי חייב את זה, השכבתי אותה על המיטה והיא גנחה בלי סוף, חדרתי אליה וישר הדמות של אמה הופיעה לי במחשבות "מה אתה חושב שאתה עושה??! " ניקול הרימה עליי את הקול כשקמתי , העפתי לה סטירה ששיתקה אותה "כבר הזהרתי אותך לגבי זה שאת מרימה עליי את הקול שלך נכון?!"
היא שתקה והלכה למטה, אין לי שמץ איפה היא גרה בימים שהיא לא כאן אבל בימים שהיא כאן בבית שלי היא ישנה על הספה הקטנה ואם זה לא מוצא חן בעיניה מצידי שתישן באמבטיה או בשירותים.
אמה.. מה אני אעשה איתך אמההה!!!
*********
YOU ARE READING
Loving Can Hurt
Romance"עזוב אותי! " אמרתי לו והרגשתי הדמעות חוזרות לעלות במורד גרוני, הוא רק צחק מזה-אידיוט! "מה אתה רוצה ממני? אני לא עשיתי לך כלום! בבקשה אני רוצה הבייתה להורים שלי" "בדיוק!! ההורים שלך! אני רוצה את ההורים שלך" הוא אמר ונתן לי סטירה, ועוד אחת עד שנמא...
