Melody&Roei

part 1

קוראים לי מלודי ביילי ואני בת 16,נטשו אותי כשהייתי בת 3, חייתי אצל משפחת אומנה עד גיל 7 ואז ברחתי כשהאבא התחיל להרביץ לי ואנס אותי...
מגיל 7 אני חיה ברחוב, יש לי שיער בלונדיני חום ארוך ועיניים ירוקות. אני לא רזה שלא תחשבו משהו אבל גם לא שמנה. בעל החנות של הדיינר היה מאכיל אותי פעם ביום ונותן לי לישון במסעדה שלו

מלודי נכנסת למוסד אחרי שעוצרים אותה.ומגלה דברים על עצמה שלא חשבה שהם אמיתיים ואת זה שהיא יודעת לשנות צורה.
היא מכירה את רועי דומרני. וכאן הכל משתבש.
היא מתחתנת והופכת ל"מלכה"/שליטה.
והכל הולך לא בדיוק כמו שקיוותה לעצמה.
-------

"קומי"שמעתי צעקה ופקחתי את עיני והכול חזר אלי בבום
השוטר
הארנק
המוסד...
הגענו למוסד לכול הילדים מתחת לגיל 18 שאין להם בית,אני מכירה את זה כי כשהייתי נכנסת לבתי קפה הייתי בודקת במחשבים למקרה שיקרה לי משהו.
זה 'המוסד לילד' אמרו לי שהוא נראה כמו ארמון ומי שנכנס לשם זוכה כי המנהלת עשירה והיא מבזבזת חופשי על הילדים
"בואי כבר"הוא צעק עלי והתחלתי להתקדם אחריו באדישות, אני לא מפחדת משוטרים, פשוט לא ראיתי הרבה כאלה ולא צעקו עלי אף פעם מאז שהייתי בבית אומנה
יש לי קעקוע ביד וגם אחד מתחת לבטן
כול הכסף שגנבתי הלך לאוכל ולבגדים ועם מה שנשאר עשיתי קעקועים

"שלום אמירם מה מביא אותך אלי?שוב?" קולה המבוגר של האישה שעמדה מולנו נשמע
"מצאתי אותה ברחוב היא גנבה כסף" הוא אמר לה והיא נאנחה בקצת רחמים
"בואי תיכנסי חמודה, תודה אמירם אני אדאג לה מפה"היא אמרה והוא הנהן ונסע

"יש לך בגדים? דברים?משו?"היא שאלה והנהנתי מוציאה את התיק הקטן שלי מהגב
"אני קונה כל חצי שנה בגד חדש" מלמלתי
"הם לא קטנים?"היא שאלה ושתקתי
"תנוחי נצא מחר לקניות"אמרה אוליביה והלכתי לישון על איזה ספה שהייתה שם

כשקמתי האישה המבוגרת הגישה לי בגדים וצווחה
"בואי נקנה לך חדשים"היא אמרה והכניסה אותי לאוטו
"מי את?"שאלתי
"אני אוליביה. אני המנהלת של המוסד לילד, מה שמך?"היא שאלה בנחמדות אבל הרגשתי שהיא משקרת כאילו היא כבר יודעת אבל זרמתי
"מלודי"אמרתי והיא הנהנה
"את יודעת מה השם משפחה?"היא שאלה ושתקתי והאוטו נעצר

"בואי"היא אמרה ויצאנו מהאוטו פוגשות בבניין ענקקק שהיה כתוב עליו קניון, אני יודעת לקרוא בגלל הספרים שהייתי קוראת שגרמי האבא של המשפחת אומנה היה כולא אותי במרתף
"בת כמה את?"היא שאלה
"מה התאריך היו ם?"שאלתי אותה
"14.9.2011 "היא אמרה
"אתמול היה לי 16"אמרתי בקצת חיוך שלא תטעו אני אדישה לאנשים, אבל היא יכולה להציל אותי מהרחוב ואני יקח כול דבר
"את ממש רזה"היא מלמלה והתחלנו לעבור דרך חנויות
"את לא חייבת לקנות לי אין לי בעיה להישאר ככה"אמרתי והיא הנידה בראשה
"בשום פנים ואופן לא!"היא אמרה ונאנחתי