Melody&Roei

part 45-

הגענו למעון של אמילי ויצאתי מהאוטו והתקדמתי לכניסה ונכנסתי למעון שלה
"מלודי היי"הגננת אמרה לי וחייכתי אליה
"אנחנו צריכים לנסוע מוקדם אז באתי לקחת אותה"אמרתי והיא הנהנה
"אמילי"היא קראה לה מהגינה והיא רצה אלי
"תיזהרי קטנה"אמרתי וחיבקתי את ראשה שחיבק את רגלי
"איך את מרגישה?"שאלה
"הכל בסדר איך איתך?"שאלתי
"הכל בסדר"אמרה
"אמילי הייתה בסדר?"שאלתי והסתכלתי עליה מלטפת את ראשה
"כמו תמיד"היא אמרה וחייכתי
"תודה. ביי"אמרתי כשיצאתי עם אמילי והיא רצה לרועי שעמד ליד האוטו והוא הרים אותה והתקדמתי אליהם
"מה שלום הילדה הגדולה שלי?"שאל אותה ונישק אותה והיא צחקה
"בואי נכניס אותך"אמר ופתח את הדלת והושיב אותה בכיסא שלה ופתחתי את הדלת שלי ומיה התחילה לנבוח
"שקט מיה"אמרתי ולפתע כאבים תקפו את הצד שמאל שלי
"אייי"צעקתי ותפסתי בצד שלי ורועי מיד סגר את הדלת של אמילי והתקדם אלי מחזיק בי
"מה קרה?"שאל מהר
"הכאבים בצד שמאל"מלמלתי והוא הושיב אותי בכיסא
"נעבור במרפאה"אמר והנהנתי והוא נישק את ראשי וסגר את הדלת ונכנס למושב הנהג ונסע, אחרי חצי שעה הגענו למרפאה ונכנסנו
"הכאבים בצד שמאל היו ממש חזקים"אמרתי לרופא ששאל אותי מלא שאלות
"אולי פשוט תבדוק את זה כבר?"רועי שאל בכעס והסתכלתי עליו אבל הרופא עשה מה שהוא אמר ובדק אותי
"הצלע שלך זזה קצת בכל פעם שהתינוק זז. אני יתן לך משחה חדשה לשם אבל את תצטרכי לעשות ניתוח לסדר את הצלע"אמר
"זה יפגע בתינוק?"שאלתי
"זה לא אמור לפגוע בו רק לטפל בצד שמאל שלך " אמר
"ואם אני ישאיר את זה ככה עד אחרי הלידה יקרה משהו?"שאלתי
"הצלע יכולה לזוז יותר מידי ולהרוג את התינוק" אמר . שיט.
"מתי היא תוכל לעשות את הניתוח?" שאל רועי
"עדיף כמה שיותר מוקדם."אמר
"תן לי תאריך"רועי אמר והסתכל עליו בכעס ותפסתי בידו מושכת אותו אלי שאני יושבת ונשענת על גופו
"בעוד 16 ימים מהיום."אמר ורועי הנהן ונעמדתי מחזיקה לאמילי תיד ומתחילה לצאת . התאריך היום הוא ה2.3 זה אומר שיש לי עד ה18.3
"אם קורה משהו לה או לתינוק זה יהיה על אחריותך"רועי אמר לרופא כשהיינו בדלת ויצא אחרינו
"תרגע קצת"אמרתי לו ותפסתי בידו והוא נישק את ראשי ויצאנו מהמרפאה אחרי שהבאנו את המשחה ונכנסנו לאוטו, רועי קשר את אמילי והתיישבתי מקדימה ושמתי חגורה
"יאללה לכפר"אמרתי לו והוא הסתכל עלי כמה שניות ונסע , הראש שלו היה נראה עמוס במחשבות כאילו הוא לא שם לב לשום דבר ועסוק רק במחשבות שלו
"מה יש?"שאלתי כשהגענו לכפר
"סאני קח את אמילי איתכם"רועי צעק לאחד הילדים שבכפר ושיחרר את אמילי והיא רצה אליהם כששינתה צורה
"מה קרה מאמי?"שאלתי כשחיבקתי את גופו כשיצאתי מהאוטו והתקדמנו לחדר שאנחנו נמצאים בו כל פעם שאנחנו פה
"אני פשוט לא רוצה שמשהו יקרה לך" אמר כשהגענו לחדר והוא התיישב על המיטה וחיבק את בטני
"אני יודע שכואב לך אבל כל פעם שכואב לך זה כאילו כואב לי יותר ואני לא יכול לראות אותך ככה"אמר ועיניי נהיו מטושטשות והתמלאו בדמעות וראשו הסתכל למטה והתיישבתי לידו לאט
"לא לא לא די מאמי הכל יהיה בסדר אנחנו נעבור את זה."אמרתי לו ונשענתי על כתפו והוא נישק את ראשי והרמתי את ראשי וראיתי את עיניו נהיות אדומות
"אני לא יכול לאבד אותך"אמר ונישק את שפתיי
"אתה לא תאבד"אמרתי לו ונישקתי את שפתיו
"יש לנו את אמילי ועוד אחת בדרך ואנחנו נמשיך להיות משפחה כל הזמן ויש לנו גם את הכפר שהוא משפחה אחת גדולה" אמרתי וניגבתי עם ידי את עיניו בזמן שבכיתי
"כשאתה בוכה אני בוכה. תפסיק לבכות" אמרתי לו והוא צחק ומשך אותי ונישק את שפתיי
"את צריכה לשים את המשחה ולא לשים עליה כלום עד שהיא מתייבשת"אמר
"תביא לי טרנינג וגופייה"אמרתי לו והוא הוציא לי מהארון שבחדר שם שיש לנו בו בגדים כל הזמן
"למה?"שאל כשהתחלתי להתלבש והוא עזר לי בקטע של המכנס כי קשה לי להתכופף בגלל הצד שמאל ובחולצה בגלל הבטן
"אני פשוט יקפל אותה"אמרתי וקיפלתי את החולצה והוא הסתכל עלי ואז מרח לי את המשחה
"וואו זה שורף"אמרתי והוא החזיק את ידי
"בעדינות אישתי"אמר כשמחצתי את ידו וחייכתי בהתנצלות אבל המשכתי להחזיק כי זה שרף ואחרי כמה דקות הוא סיים ועזר לי לעמוד
"בוא נצא לעשות סיבוב"אמרתי לו
"את עם חולצת בטן"אמר
"יש לי עד שהמשחה תתייבש נו בוא איתי שאני לא יהיה לבד"אמרתי והוא נאנח והנהן ויצאנו מהחדר והתקדמתי לאוהל של הילדים וכשהם ראו אותי הם נעצרו
"גברת מלודייי"הם צעקו ורצו אלי אבל נעצרו כשרועי עמד לפני
"כמו שאתם רואים גברת מלודי בהריון. אתם יכולים להיות איתה אבל לא לקפוץ עליה כולם בבת אחת, כל מי שרוצה לחבק אותה יזהר על הבטן שלה וכל אחד לאט"אמר להם והם עשו כדבריו וחיבקו אותי בעדינות ורצו בחזרה למשחקים וראיתי את אמילי בצד משחקת עם סאני ואור תאום ותאומה והתקדמתי אליהם
"היי אמילי"אמרתי לה והיא הסתובבה וראתה אותי
"אמא"היא אמרה והתקדמה אלי והתיישבתי בכיסא שהיה שם ורועי בא אחרי
"את משחקת יפה?"דאלתי והיא הנהנה
"למה את לא עם כולם?"שאלתי
"הם לא אוהבים לשחק את המשחקים שלי"אמרה
"רק סאני ואור אוהבים את המשחקים שלי"אמרה בקול בכייני והסתכלתי למעלה על רועי
"לא כולם חייבים לאהוב את אותם משחקים אמילי"אמרתי לה
"אבל אמרתי להם לאהוב את זההה"היא אמרה
"אמילי לא כל מה שאת רוצה קורה. את לא יכולה להגיד לאנשים מה לאהוב"רועי אמר לה והנהנתי
"די אבא"היא צעקה והסתכלתי עליה
"מה עשית עכשיו?"שאל בכעס
"צעקת?"שאל
"דיי"אמרה לו
"אמילי תיזהרי"אמרתי בכעס
"תבקשי סליחה"אמרתי והיא הסתכלה עלי עצבנית
"מיד"אמרתי בקול נוקשה
"סיחה אבא"(סליחה)אמרה בקול שקט
"לכי עם אמא"אמר לה והיא התקרבה אלי ונתנה לי יד
"לאן?"שאלתי
"ישיבה"אמר
"היא צריכה להיות שם?"שאלתי
"לא בא לי להשאיר אותה בחוץ"אמר והנהנתי והתקדמנו לחדר ישיבות ורועי חיבק את גופי מהצד השני
"כמה זמן?"שאלתי
"חצי שעה בערך"אמר
"אם יכאב לך תגידי לי"אמר והנהנתי
"אמילי מה עושים כשאנחנו בישיבות?" שאלתי
"בשקט בשקט שאבא לא יכעס"אמרה אמילי וצחקתי
"אנחנו נכנסים לישיבה ואמילי בש"אמרתי
"קטטט"השלימה ורועי גיחך
"אבא תאים אותי"אמרה אמילי ורצה לרועי
"1.2.ו3"אמר והקפיץ אותה על הידיים והיא צחקה
"תיהיה נחמד"אמרתי כשהגענו והוא נישק את ראשי

"בערב יש אירוע מלודי"אמר רועי כשחזרנו לאוטו באים לנסוע הביתה כי הישיבה הסתיימה ונשארנו עוד שעה כדי שאמילי תשחק ולדבר עם אנשי הכפר
"איזה"שאלתי
"יום הולדת 16 לאנה"אמר
"איזה אנה"שאלתי
"אחות של סאני"(ילדי הכפר) אמר
"אני צריכה שמלה?"שאלתי והוא הנהן. שיט אוף זה רק מבליט את הבטן הענקית שלי
"לחנות"אמרתי כשהתיישבתי באוטו והוא גיחך ונסענו