Melody&Roei

part 52-

"תביאו לי כפית בבקשה"אמרתי לאחת העוזרות והיא הביאה לי ונתתי לאמילי כי קשה לה עם המזלג והיא התחילה לאכול רגיל וגם אני
"אוקיי יש לי הודעה"ביאטריס אמרה ונעמדה וכולם הסתכלו עליה וחייכתי יודעת מה היא הולכת להגיד
"אני בהריון"אמרה ובר הרים את ראשו וחייך אל כולם
"יס בייבי"אמר בר וצחקנו
"מזל טובב"כולנו אמרנו לה והיא התיישבה והמשיכה לאכול וחייכתי אליה
'הוא מאושר'שידרתי לביאטריס והיא הסתכלה עלי וצחקה
'כן אני יודעת. גם אני מאוד'אמרה וחייכתי
'איזה שבוע את?'שאלתי
'שני'ענתה
'אני ממש שמחה בשבילך'אמרתי לה
'תודה'אמרה וחייכה אלי ופתאום שמתי לב שרועי ובר הסתכלו אחד על השני והפסיקו לאכול
'על מה הם מדברים?'שאלתי את ביאטריס
'אין לי מושג'אמרה ונגעה ביד של בר שישר הסתכל עליה
"הכל בסדר?"לחשה לו והוא הנהן והסתכל עליה
'הם מדברים עלייך'שידרה
'רועי עצבני ובר מנסה להרגיע אותו'שידרה וראיתי שכולם סיימו לאכול
'אני תכף חוזרת תגידי ליהלום גם שלא תבוא אחרי. ותוציאי את כולם לחצר לא איפה שהבריכה בצד השני"אמרתי והיא הנהנה ונעמדתי וכולם הסתכלו עלי לפתע והלכתי למדרגות עולה לחדר וסוגרת את הדלת נכנסת לשירותים ונועלת
הוא עצבני?
הוא אמיתי איתי?
אני לא יודעת אם זה הורמונים או לא אבל העצבים שלי פשוט משתלטים עלי
"רועי עזוב אותה"שמעתי את ביאטריס אומרת וצעדים לחדר
"מלודי"רועי קרא וניסה לפתוח את השירותים וישבתי על האסלה
אני מרגישה שאני משתגעת. כל התסכול פשוט יוצא ממני ואני לא רוצה לריב איתו שכולם שומעים בא לי רק לשבת לבד ולבכות את כל מה שאני צריכה להוציא
"לך"לחשתי יודעת שהוא שומע
'או שתפתחי או שאני שובר את זה'שידר
"שבור"אמרתי ותנופה אחת הדלת נפתחה
כוסעמק עם הדלת היא לא שווה כלום
"ביקשתי ממך ללכת"אמרתי לו מדברת רגיל
"הם במרפסת הרחוקה הם לא שומעים אותנו"אמר
"לא בא לי לדבר איתך עכשיו רועי"אמרתי וישבתי מקפלת את רגלי אלי
"בואי אלי"אמר ותפס בידי
"לא בא לי תפסיק"אמרתי והתרחקתי ממנו ממשיכה לשבת
"אני רק רוצה להירגע"אמרתי ולפתע כל החומה שהייתה לי נפתחה וכל הדמעות ירדו מעיני
"מה יש לך?"שאל מרים אותי והושיב אותי על השיש נעמד בין רגלי
"אני רק רוצה להירגע"אמרתי לו והוא הסתכל עלי במבט דואג ולא ברור
"אני לא עצבנית עלייך. אני לא יודעת מה יש לי"אמרתי והוא חיבק אותי מרים אותי כך שרגלי כרוכות סביבו והוא מחבק אותי
"מסתובב לי הראש"אמרתי והוא הוריד אותי מעמיד אותי ודמעות עדיין יוצאות מעיני אבל לא יכלתי לעמוד,לא הרגשתי את רגלי והתחלתי להתנדנד
"מלודי מה יש לך?"שאל אותי לפתע והרים אותי משכיב אותי על המיטה
"אני רק רוצה להירגע"אמרתי לו
"לכי לישון"אמר וכיסה אותי והתיישב לידי מנשק את ידי
"יש לי אורחים. זה לא מנומס"אמרתי
"הם לא מעניינים אותי. תנוחי"אמר
"אני הייתי עצבני ממש אני מצטער על מה שקרה. ואני קורא לרופא"אמר כשבאתי לקום ונפלתי
"לא צריך"אמרתי והוא התכופף אלי ונישק את שפתיי אוסף את שיערי לאט
"את לא נראת טוב. ואת חמה. אני מביא רופא"אמר
"רועי אני אומרת לך שאני בסדר"אמרתי בכעס ואז לפתע חשכה תקפה אותי ונרדמתי