Melody&Roei

part 33-

"היא רק בת שנתיים"אמרתי לו
"והיא משנה צורהה"הוא אמר
"איך זה אפשרי?"רועי שאל
"אני לא יודע אבל היא צריכה להישאר כאן עד שהיא תסיים את השינוי" הוא אמר
"זה כואב לה?"שאלתי מיד
"כמו שזה כאב לך בפעם הראשונה"הוא אמר ודמעות חדשות התחילו בעיני
"תמצא משהו שיוריד לה את הכאבב"רועי צעק עליו והוא נבהל
"תמצאא"הוא צעק בעצבים והרופא יצא מהר ואני נפלתי לרצפה ורועי מיהר אלי
"הכל יהיה בסדר"הןא אמר והקים אותי
"ואם היא לא תתמודד עם הכאב?"שאללתי בוכה
"היא חזקה כמונו. היא תצליח"הוא אמר בקול תקווה והלכתי אליה מרימה אותה ומנדנדת אותה
"הכל יהיה בסדר יפה שלי"אמרתי לה בבכי ונישקתי את ראשה ואחרי חצי שעה היא נרדמה
"היה לך את המפגש פיספסת אותו"אמרתי לו כשהיא נרדמה על החזה שלי כשאני שוכבת על המיטה
"אמרתי להם שנדחה למחר"הוא אמר והחזיק בראשו
'מה יקרה לה?'שידרתי לו
"אני לא יודע"הוא אמר והדמעות שלי לא הפסיקו לרדת והוא קם אלי
"די מלכה שלי"הוא אמר ונישק את ראשי והתיישב מלטף את ראשה של אמילי כשהיא ישנה
"נונה קטנה שלי"הוא אמר ונישק את ראשה
"זה התחיל שוב"אמרתי אחרי רבע שעה כשהרגשתי משהו חם עלי וראיתי דם
"אני אקרא לרופא"רועי אמר ויצא ואחרי כמה דק חזר עם הרופא
"אני מחפש משהו לכאבים ונראה לי שמצאתי אני צריך את האישור שלכם לתת את זה"הוא אמר
"תן לה את זה כבר"רועי צעק עליו והוא הרים אותה ממני ונתן לה את זה בפה ואחרי עשר דקות היא נרגעה

^עברו ימים,שבועות,חודשים.המון לילות^
אבל זה קרה.
רועי נכנס בדלת כמו בכל יום כשהוא חוזר מהעבודה, רק שאנחנו גרות בבית חולים עכשיו.
"אני נכנסת להתקלח"אמרתי לו והוא הנהן ונישק את שפתיי ונכנסתי למקלחת הנעימה, התלבשתי ויצאתי מייבשת את שיערי והופכת אותה לקוקו גבוהה ארוך.
"התקלחת?"שאלתי והוא הנהן
"עברתי בבית"הוא אמר
"מאמאא"אמילי אמרה, היא יודעת להגיד אמא ואבא וזהו בנתיים זה מה שהיא יודעת וחייכתי אליה מנשקת אותה
"מה יפה שלי"אמרתי לה
"מאמא"היא אמרה בחיוך שהפך לבכי אחרי דקה ונאנחתי
"מה יקרה לה?"שאלתי כרועי הרים אותה ונישק אותה מנסה להרגיע אותה ונתן לה מוצץ ואחרי עשר דקות היא הפסיקה לבכות והתחילה להירדם והוא שם אותה בלול שהביא לה ממזמן מהבית והתיישב לידי במיטה הקטנה, הפכנו את החדר בבית חולים לחדר רגיל בבית כדי שאמילי לא תרגיש שמשהו השתנה.
"או מי גאד"צעקתי אחרי חצי שעה כשקמתי לבדוק מה עם אמילי והיא הייתה בצורת גור זאבים ורועי קם אליה
"תקרא לרופאא"אמרתי לו והרמתי אותה הויא הסתכלה עלי וליקקה את הלחי שלי וחיבקתי אותה
"תנסי לשנות צורה איתה ולדבר איתה, כזאבה היא אמורה לדעת לדבר חלק כבר בגיל שנה וחצי"הוא אמר ורועי סגר את הדלת והנחתי אותה על הרצפה ושיניתי צורה והתיישבתי מולה והיא באה אלי וישבה בין רגלי
'אמילי?'שידרתי לה והיא הרימה את ראשה אלי
'את מבינה אותי?'שאלתי
'כן מאמא'היא שידרה לי והסתכלתי על רועי ששמע את כל זה
'תשאל אותו אם היא יכולה לחזור להיות תינוקת'שידרתי לרועי וליקקתי את פנייה של אמילי הגורה והיא גירגרה
"היא יכולה לשנות בחזרה?"הוא שאל תרופא
"כן"הוא אמר
"אבל היא צריכה לעשות את זה רק כשיש עוד גורים לידה שמרים לה איך"הוא אמר
"צריך לקחת אותה ללהקה"הוא אמר
"תודה אנחנו נסתדר מכאן, בעןד שעה החדר יהיה ריק"רועי אמר והעיף תרופא ושיניתי צורה ורועי הסתכל על גופי ונתן לי בגדים כי כשאני מחזירה לצורתי אני נשארת רק עם חזייה ותחתון כי בגדיי נקרעים מאוד מאז שגדלתי. לבשתי אוברול שחור צמוד ואת הנעלי עקב שלי ועשיתי קוקו צמוד גבוה