Melody&Roei

part 36-

אני לא יודעת מה קרה לי אבל לא בא לי לראות אף אחד. ולא לשמוע אף אחד חוץ מהילדה הקטנה שלי שצועקת לי מאמא כל הזמן.
"את צריכה לאכול"רועי נכנס לחדרי וקפצתי שקועה במחשבה.
"אני לא רעבה"אמרתי בקול שקט
"4 בבוקר. תעשי תבדיקה"הוא אמר
"אין לי חשק"אמרתי
'אמילי איפה את?'שידרתי חה מנסה למצוא קמצוץ של משהו אבל רק שהיא זאבה היא מבינה
'קדימה אמילי'ניסיתי
"מלודי "רועי קרא לי והתעלמתי ממנו
"את צריכה לאכול"הוא אמר
"איך הם נכנסו?"שאלתי
"הם התחזו לעובדי חשמל מההפסקת חשמל שהם גרמו"הוא אמר
"אז כל עובד חשמל אתם תכניסו בלי לבדוק?"צעקתי
"אם אתה לא תצא ותחפש אותה. אני אצא"אמרתי לו ויצאתי מהחדר יורדת למטה ומשנה צורה
"כנסי הביתה"הוא קרא לי
"את בתחילת ההריון אני לא יתן שיקרה לך או לאמילי משהו. אני אמצא אותה עכשיו כנסי לבית"הוכ צעק
"אני אחזיר את הבת שלי. כמו שאמרת, אני בהתחלה."אמרתי לו
"עכשיו. אתה בא או נשאר פה?"שאלתי והוא שינה צורה והתקדם אחריי והתחלתי לרוץ מנסה למצוא את הריח שלה

---------

'בוס?'שמעתי קריאה בתדר של הזאבים (יללות)
'מצאנו אותם'הוא אמר ומיד התקרבתי ירדתי למטה מחפשת את רועי. היא 4 ימים כבר לא בבית. 4 ימים שאני מחפשת אותה. ו4 ימים שאני לא מדברת עם רועי. אני יודעת שגם לו קשה אבל הוא בחר את השמירה ואת השומרים המפגרים האלה ולו יש אויבים עוד מלפני שהכרנו ועם כמה שאני אוהבת אותו אני פשוט לא רוצה את אמילי בכל זה. וזה מעצבן אותי. אני יודעת שאנחנו נחזור לדבר ונעשה שיחה אבל אני פשוט לא חושבת שאני יכולה לסמוך על השומרים האלה יותר. אה ואני בהריון זה בטוח..

"איפה היא?"שאלתי וכולם הסתובבו אלי,4 ימים לא יצאתי מהבית חוץ מלחפש אותה ולחזור, לא ראיתי את רועי 4 ימים והוא נראה רע כאילו לא ישן או אכל הוא לא יודע שאני בהריון כי עשיתי את הבדיקה אתמול
"תחזרי לחדר"הוא דיבר ואפילו לא הסתכל עלי.
"איפה היא"שאלתי שוב
"תחזרי לחדר"אמר ונעמד מסתכל עלי
"תביאו לי אותו"הוא אמר לכול מי שישב בספה וסימן להם לצאת והם קמו והלכו
"אני רוצה ללכת להביא אותה"אמרתי לו ומזיזה את מיה ששיחקה ברגליים שלי
"תחזרי לחדר"הוא אמר והתקדם לכיווני
"לא"אמרתי מרימה את עיני אליו
"חיובי או שלילי?"שאל על הבדיקה
"אני הולכת להביא אותה"אמרתי והלכתי לכיוון הדלת אבל ברגע שבאתי לעשות צעד ידו תפסה בי
"חיובי. או שלילי?"שאל
"חיובי"אמרתי
"כנסי לחדר"אמר לי וכשלא זזתי הרים אותי לאט וניסיתי לרדת ממנו מה שלא עזר לי ממש.
הוא הושיב אותי על המיטה ונעל את הדלת
"אמילי חוזרת. ואנחנו נוסעים מפה"הוא אמר והסתכל עלי
"היא לא תחזור אם לא תיתן לי ללכת להביא אותה"אמרתי לו והתחלתי לבכות
"הוא חטף את הילדה שליי"צעקתי והתחלתי להרביץ לו והוא רק חיבק אותי
"אני רוצה את הילדה שלי"אמרתי לו בבכי והוא חיבק אותי ונישק את ראשי
"אמילי תחזור, ועכשיו יהיה לך עוד אחד קטן אבל את צריכה לאכול מלודי, את צריכה לשמור גם עליו"הוא אמר לי
'בוס לחכות לך?'שמעתי קריאה בתדר
'תכנסו ותוציאו תילדה שלי ואותו. לא אכפת לי אם הוא חי או מת אני רוצה את שניהם בחוץ וכל השאר מתים. אני בדרך''הוא ענה להם
"שטפי פנים תתלבשי ואני מחכה לך פה"הוא אמר וניגב את פניי
"נלך להחזיר תילדה שלנו"הוא אמר וקמתי שמה טייץ וחולצה פשוטה ונעלי ספורט ושטפתי פנים ויצאתי לרועי והוא משך אותי אליו
"אני אוהב אותך מלודי"הוא אמר
"אני לא אתן שיקרה לכם שום דבר יותר"הוא אמר
"אני רק רוצה להחזיק אותה עכשיו"אמרתי לו כשעיני מעלות דמעות שוב
"בואי"הוא אמר ונישק את שפתיי מושך אותי במדרגות למטה, נכנסני לאוטו השחור שלו והוא שם גז