part 27-

3.9K 241 49
                                    

עברו 6 חודשים,הבטן שלי גדלה, זה מוזר לדעת שמשהו גודל בתוכי.
כל שבוע יש לנו מפגש של הלהקה והשבוע הזה הגיע היום, התלבשתי:חולצה עד המרפקיים לבנה וטרנינג רופף, עשיתי קוקו לשיערי שהספיק לארוך עוד יותר

כל שבוע יש לנו מפגש של הלהקה והשבוע הזה הגיע היום, התלבשתי:חולצה עד המרפקיים לבנה וטרנינג רופף, עשיתי קוקו לשיערי שהספיק לארוך עוד יותר

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

וחיכתי לרועי בסלון, רועי השתנה. הוא יותר בבית והוא יותר דואג ומגונן והוא לא רוצה שאני יבוא למפגשים אבל אני באה כי אני לא נכה וזה גם אחריותי
"את מוכנה?"הוא שאל והנהנתי קושרת את נעליי וקמה לאט עם הטלפון בידי והוא בא אלי
"אני לא נכה תפסיק"אמרתי לי והוא גיחך והסתכל עלי מתקדמת לאוטו ונכנסתי בעזרתו כי זה נמוך לי.
הרמתי את מיה עלי והוא התחיל לנסוע
"את בטוחה?"הוא שאל והנהנתי
"הפסקתי רק 7 מפגשים הבטן שלי לא גדלה כלכך"אמרתי
"כן היא כן"הוא אמר
"אצה רומז שהשמנתייי"שאלתי בהלם מזוייף והוא צחק ונישק את שפתי כשהגענו
"את הכי יפה שיש גם בהריון"הוא אמר
"חנפן"אמרתי והוא צחק ויצאתי מהאוטו מעיפה את הקוקו שלי לאחור
"תרים לי את מיה"אמרתי לו
"יש לה רגליים"הוא אמר
"נווו"אמרתי והוא הביא לי אותה וחייכתי מלטפת אותה
"גברת מלודי"לירון השומר אמר כשראה אותי וחייכתי אליו
"היי לירון"אמרתי לו והוא חייך אלי ופתח את הדלת
"אל תגיד כלום"אמרתי לו כששמעתי שבא להגיד משהו והוא שתק
"רק רציתי להגיד שאת צריכה להפסיק להתנהג אליו כאילו הוא חבר שלך. הוא שומר, הוא אפילו לא מהלהקהה"הוא אמר וגלגלתי עיניים
"אני רעה כשצריך"אמרתי
"ופה. לא צריך"אמרתי והוא גלגל עיניים והתקדמנו לתוך הכפר הדרומי
"האדון והגברת הגיעוו"שמעתי צעקות ויללות שמכריזות שהגענו וגלגלתי עיניים. אנחנו רק שומרים על הסדר לא אמרתי להם לקרוא לי המלכה שלהם או הגברת שלהם אני בדיוק כמוהם פשוט הצבע של הפרווה שלי לבן.
"אדון רועי ברוך שובך"אחד מזקני השבט אמר ורועי הסתכל עליו והמשיך ללכת
'תגיד לו תודה'שידרתי לרועי בכעס והוא הסתכל עלי ואז על הזקן
'תודה'הוא אמר לו וחייכתי מרוצה
"גברת מלודי מה יש לך בבטן"אחת הילדות הקטנות בשם ליאו רצה אלי ושאלה וצחקתי
"יש לי תינוק כמו אחיך הקטן"אמרתי לה והיא חייכנ
"אני יוכל לשחק איתוו?"היא שאלה וחייכתי
"כן ליאו. לכי לאמא "אמרתי לה והיא רצה אליה והתקדמנו לעוד מפגש מעייף

--------
"תלחצייייי"הרופאה אמרה לי מה שהיא אומרת כבר 14 שעות ובאמת שכאב כזה לא חשבתי יכול להיות.
"זה כל כך כואב"אמרתי לה והיא צחקה והמשיכה לצעוק לי לדחוף
"חשבת שלידה זה קל?"היא שאלה וחייכתי בצעקה
"אני פהה"רועי קרא שוב ונכנס עם תומר
"צאו מפהה"צעקתי עליהם בפעם השנייה והמשכתי ללחוץ
"תקרא לאור. עכשיוווו"צעקתי והם יצאו בריצה ואור נכנסה ותפסה את ידי
"תנשמי רק תנשמי"היא אמרה ונשמתי מהר והוצאתי
"מזל טוב יש לך בתתת"המיילדת אמרה וחייכתי בעייפות שומעת אותה בוכה
"את יכולה להיות רגועה היא בסדר. משקל 2.700   נולדה בתאריך 13/5/2016"היא אמרה וחייכתי מרימה אותה וחייכתי ורועי נכנס מהר
"הדבר הכי יפה שקיים"מלמלתי אליה והיא פתחה את עיניה לאט והסתכלה עלי עינייה היו כחולות ולחייה אדומות. היה לה אף כמו של רועי ועיניים כמו שלו אבל הפה והאוזניים שלי.
"היא כל כך יפה"רועי מלמל והסתכל עלי מנשק את ראשי
"לכי לישון. מגיעה לך מנוחה"הרופאה אמרה ולקחה את התינוקת הקטנה שלי ממני והניחה אותה בעגלה הקטנה ואחרי כמה דקות נרדמתי

Melody&RoeiWhere stories live. Discover now