מה שלולה רוצה

פרק 5

נקודת מבט לולה:
"בוקר טוב בובה" לנארד קרא והעביר את ידיו על לחי.פקחתי את עיניי והבנתי את הסיטואציה שאני נמצאת בה;
ידיי כבולות לחבל שנתלה מהתקרה ומכנסיי הופשלו ממני.אני מנסה בכל כוחי להתנגד כשאני מבינה מה קורה מסביבי.
אני מתפתלת מנסה למנוע ממנו לגעת בי,
אך הוא קורע את קצוות הגופיה שלי מלמעלה ויוצר בה מחשוף נכבד אך לא מוריד אותה לגמרי.
"משגעת" הוא לוחש ומתבונן בי כאילו היית היצירת מופת שלו. כל כך רציתי לתקוע לו כדור בראש באותו רגע...בחיים לא היה לי את הדחף להרוג אבל החלאה הזה דורש את זה.
"עכשיו את תעני לי על כמה שאלות" הוא אמר והתקין אגרופן על ידו הימנית.
"מה התכנית של צ'ארלי הייתה?" שתקתי. אני בחיים לא אסגיר מידע לאוייב לא משנה מה יעשו לי.
"תעני לי!!" הוא צעק ונתן לי אגרוף בבטן.
התקפלתי והתקשיתי לנשום אך לא נשברתי.
"אתה לא תוציא ממני שום דבר" אמרתי בחיוך מריר וצפיתי בפניו הופכות לכעוסות.
"אנחנו נראה לגבי זה" הוא אמר ועוד אגרוף נחבט בבטני.
הוא המשיך לחקור אותי ואני המשכתי לשתוק. אני רגילה לכאב פיזי,שום דבר לא ישבור אותי.
כבר ממזמן הוא הפסיק לחבוט בבטני ועבר לפניי. דם נטף מראשי והנפיחות הורגשה.
הוא הרים את פניי וכשראה שאני כבר מזמן הפסקתי להרגיש את הכאב הוא שחרר.
"קחו אותה מפה" הוא כבר התייאש וכשידיי השתחררו מהחבל נפלתי על הרצפה.
שומריו הרימו אותי בלי רחמים ושמו אותי בחדר קטן ופשוט בקצה המסדרון המפואר.
גררתי את גופי אל המיטה ונחתי,מנצלת כל הזדמנות לעזור לגופי להחלים.
ומקווה שמחר לא יהיה כל כך גרוע ושצארלי יוציא אותי מפה כמה שיותר מהר.