Don't Let Me Down! [עיברית]

Part. 8

"אוקיי... מה אני עושה?"
אני אומרת לעצמי בראש,
הרגשתי שאני תקועה במקום ולא יכולה להזיז שריר ועם הוא יראה אותי עם דם בעיינים אני באמת מעדיפה למות.

"אתה יודע שהחדר שלה למעלה נכון?"
אמר אחד מהבנים.. זאת אומרת שעדיין יש לי זמן להישתחרר!

עכשיו אתם תחשבו שאני משוגעת אבל מה אני יעשה זאת הייתה הדרך היחידה להישתחרר!

הזזתי את הידיים שלי כמו סתומה כאילו שאני עושה כישוף לרגליים שלי, תאמינו או לא... זה הצליח!
ברחתי מהר לחדר לישתוף את הפנים שלי.

ידעתי שהוא כבר קרוב לחדר שלי אז ניסיתי לעשות את זה כמה שיותר בשקט.
נישמעו דפיקות בדלת של החדר,
"רוסיאו?..." מישהו קרא לי,"את ערה?" הוא שאל.
כניראה שהוא שמע אותי שותפת פנים, אז הוא פשוט חיכה שאני יצא מהשירותים.

היסתכלתי במראה מצפה שאני ניראת בסדר בשביל לצאת וליראות את ליאם,
וכך היה.
"תודה לאל!" אמרתי בקול.
יצאתי מהר מהשירותים יבשתי את הפנים ופתחתי את הדלת.

"סליחה שלא עניתי פשוט שתפתי פנים."
אמרתי עם חיוך מזויף על פני,

"את בסדר? אני יכול להיכנס לדבר איתך בחדר?" מיסתכל לתוך החדר כאילו מחפש שם משהו,

"כן אין בעיה." אמרתי בלחץ.

ליאם ניכנס לחדר ומיתישב במיטתי ואני לידו, חשבתי שכבר משהו קרה.
"רוסיאו. את ניראת מבוהלת, קרה משהו?" שאל בעדינות.
לא ידעתי מה לענות, כי הוא צודק...
אני מבוהלת ממה שקרה לי הרגע.

"האמת שכן, א-אני די מבוהלת ממשהו שקרה לי הלילה..." אמרתי בלחש.

"מה קרה? מישהו מהבנים עשה לך משהו?!" אמר בדאגה.

"לא. ממש לא, אתם ממש נחמדים עליי! ותודה על כך." אמרתי די מופתעת ממה שהוא אמר.

"אהה זה? זה בסדר! אין בעד מה."
היתבייש להגיד זאת.

צחקתי, "אתה ניראה חמוד כשאתה אדום!" אמרתי בצחוק.

"תודה, אני חושב..." ניהיה יותר אדום.

***

רוסיאו וליאם המשיכו לדבר וליצחוק.
רוסיאו שאלה על הלהקה וכול זה ועכשיו היא נידלקה על וואן דירקשן,
ליאם שכח מכך שאמר לבנים שהוא הולך ליראות עם רוסיאו קמה ויחזור ולא עשה זאת. אז הוא ירד איתה למטה ומישם רוסיאו והבנים ישבו לאכול ארוחת בוקר ביחד אפילו שהבנים כבר אכלו ארוחת בוקר!😏

HI!
עוד פרק!!
אני רציתי להגיד תודה!!
תודה על זה שיש יותר מ-200 צפיות לספר ואפילו אין 10 פרקים לספר!
באמת תודה רבה לכול מי שקורא את זה!

היי!! באלי ליראות חיוך!!😊

😇
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
...
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
😈