בוקר-, 06:30
קמתי מהשעון מעורר שמעיר אותי בפעם הראשונה.
אני נעמה לוין,בת 21 מהרצליה,
ההורים שלי גרים בתל אביב אבל עזבתי אותם לטובת העבודה.
אני מתחילה עבודה חדשה היום,בהייטק. ׳
לבשתי גינס בויפרנד, חולצה שחורה חלקה, ניו באלנס שחורות,התאפרתי עדין,התזתי בושם לקחתי את התיק שלי ויצאתי.
נכנסתי לגורטאה שלי,הקלדתי את הכתובת בגיפיאס והגעתי למקום העבודה שלי.
עליתי במדרגות שעשיות מזכוכית,וואו,כל כך מרשים פה.
בכניסה יושבות 3 מזכירות ששלושתם בטלפון.
׳סליחה..?׳ניסיתי לקחת את צומת הלב
׳כן בבקשה?מי את?׳שאלה אחת המזכירות,בולנדינית,רזה עם עיניים כחולות.
׳אני..אני העובדת החדשה׳עניתי בהיסוס
׳אהה,נעמה?נעמה לוין?׳נעמדה המזכירה והתקדמה לכיווני
׳כן׳חייכתי חיוך קטן
׳בואי אני יקח אותך לעדן..הבוס׳ אמרה
הלכתי אחרי רעשי העקבים שלה,כולן שם מתוקתקות עם עקבים ומכופתרות,נלחצתי ממבט ראשוני.
היא נעצרה ליד דלת ענקית שעליה רשום׳מנהל׳ ולחשה לי בהצלחה.
דפקתי על הדלת ופתחתי אותה
׳לא לימדו אותך לדפוק?׳גבר צעיר עם חליפה מתקרב אלי תוך כדי הצעקה
׳דפקתי פשוט לא..ענ..׳
׳בסדר שבי׳קטע אותי.
ישבתי מולו בשולחן והנחתי את התיק שלי על הריצפה
׳נעמה?׳ שואל אותי תוך כדי שקורא במחשב
׳כן׳חייכתי חיוך מאולץ.
׳נעמה לוין..בת 21 אמ,תואר 2 במנהל..אוקיי׳ אמר ומקריא את קורות החיים ששלחתי לו.
׳סליחה שלא הצגתי את עצמי,אני עדן נעים מאוד׳אמר ולחץ לי את היד.
׳קודם כל אני חייב להגיד לך שהקורות חיים שלך מאוד מרשימים,אבל יש לי משהו אחד להגיד לך׳אמר מתקדם אליי.
׳את.נעמה לוין,עובדת בהייטק׳אמר מתיישב מולי על השולחן
׳לא!יכולה!ללבוש!גינס!ונעלי!ספורט!!מובן!?׳הוא פשוט צרח עליי ויש הינהנתי לו להסכמה.
׳מצוין,בואי איתי נראה לך את המשרד שלך׳הוא בשנייה שינה את הגישה שלו לגישה חיובית מאולצת.
קמתי והלכתי אחריו.
הוא פתח דלת אחרת
׳פה המשרד שלך,המחשב,התיקיות,מסמכים כל מה שאת צריכה בעצם׳אמר והתיישבתי בכיסא כשמולי מחשב יוקרתי.הכל כאן יוקרתי.
הרמתי את ראשי וראיתי שיש גבר שבשולחן מולי עובד במחשב.
׳אדיר,תסביר לה מה קורה פה,היא חדשה,תעזור לה.׳עדן אמר לגבר שכנראה קוראים לו אדיר.
