השעה כבר הייתה 17:00 והתעוררתי מהשינה הארוכה שלי.
נכנסתי למקלחת להתרענן יצאתי ולבשתי גינס אפור וחולצת גלוף שחורה ארוכה.
לקחתי את הפאלפון שלי וראיתי שהוא ענה להודעה ששלחתי לו.
׳כן..גם אני מצטער.תבואי אליי לדירה ב18:00׳
הזמנתי מונית ונסעתי אליו לבית.
שילמתי לנהג ויצאתי מהמונית.
דפקתי בדלת הענקית שלו והוא פתח לי.
״היי..״אמרתי עם חיוך קטן.הוא היה חתיך..עם חולצת טריקו לבנה וגינס שחור.
״היי..בואי כנסי״אמר ופתח לי את הדלת כדי שאני ייכנס.
התיישבתי בספה והוא הלך למטבח.
״רוצה לשתות משהו?״שאל
״מים.תודה״אמרתי והוא הביא לי כוס מים.
״תקשיב אני..אני רוצה לבקש סליחה.אני לא רוצה לאבד את העבודה שלי,השקעתי המון זמן וכסף בשביל זה.ו..״
״זה בסדר״אמר וקטע אותי באמצע המשפט.
״עדן בבקשה תחזיר אותי לעבודה,אני מתחננת״ביקשתי יפה מעדן,הבוס לשעבר.
הוא התקרב אליי ונגע לי בכתף,הוא קירב את הפנים שלו אליי והצלחתי להרגיש את הנשימות שלו על הפנים שלי.ניסיתי להתרחק,אבל הוא לא נתן לי.
״את רוצה את העבודה.נכון?״שאל והינהנתי עם ראשי.
״קדימה,תתפשטי״אמר ונלחצתי,הלב שלי דפק ולא ידעתי מה לעשות,קפאתי במקום.
הוא התקרב אליי עוד יותר ופשוט תפס את השפתיים שלי עם השפתיים שלו ונישק אותי בגסות.ניסיתי להזיז אותו ממני אבל לא הצלחתי.
הידיים שלו התחילו לגעת לי בבטן ולאט לאט הוא הרים לי את החולצה.
״דיי עדן״צרחתי מפחד.
הוא המשיך לנשק אותי והתחיל לגעת לי בתחת.
הוא הוריד לעצמו את החולצה וחשף את הקוביות שלו.לא נשמכתי אליו להפך,נגעלתי ממנו.
״עדן דיי בבקשה תעזוב אותי״התחלתי לבכות מסבל.נשארתי עם תחתון וחזייה והוא עם בוקסר.
יכלתי לשמוע את קצב פעימות הלב שלי,
הוא הוריד לי את התחתון והחדיר לי.הדמעות לא הפסיקו לרדת לי.
סבלתי.זה כאב.
אני לא מאמינה שאיבדתי את הבתולים שלי.
הוא נישק אותי בגסות והתרומם ממני.
״קיבלת את העבודה שלך מאמי״אמר והדמעות לא הפסיקו לצאת.
