אחרי שנשמתי ונירגעתי,התכוננתי לצאת.
לא יודעת מה עובר לי בראש,מלא מחשבות על ניר ואדיר,מה הוא עשה להם או שבכלל הוא יעשה לי כשאני יגיע לשם.לא יודעת.גם אם יקרה להם משהו,אני ידע שעשיתי הכל.
פתחתי את הדלת לאט עם היסוסים רבים.
הדלת נפתחה והבחנתי בגוף מוכר וגדול.
הרמתי את ראשי להבחין בגוף המוכר הזה.
אדיר.
״אדיר!!!!״צרחתי וקפצתי עליו מאושר.חשבתי שאני לא הולכת לראות אותו יותר.
דמעה זלגה מעיני
״הכל בסדר,בואי״אמר אדיר ונכנסנו לבית.
התיישבנו בשולחן של המטבח בבית של אדיר.
״איפ..ה ניר?״שאלתי רועדת כשעוד דמעות זולגות לאט.
״קודם כל תירגעי,הכל בסדר.באמת.
ניר בבית חולים עכשיו,מטפלים בו ודואגים לו.״אמר אדיר וליטף לי את הפנים.
״באמת?איך..איך?איך יצאתם משם?״שאלתי מביטה לו בתוך עיניו הכחולות.
״באותו הזמן..שעדן התקשר אלייך,כנראה לפי מה שהבנתי,שמישהו שמע או ידע שאנחנו מוחזקים בכוח,אז המישהו הזה הגיע למקום שעדן החזיק אותנו,ופשוט נתן בעיטה שהוא בחיים לא ישכח.קשרנו אותו שם,לי הוא לא עשה כלום אז לקחנו רק את ניר לבית החולים ו..זהו״
״ואו..מה?מי זה שעזר לכם?״שאלתי מסוקרנת.
איזה עוד בנאדם יכול לדעת שמישהו מחזיק אנשים בכוח?
״הוא אמור לבוא בכל רגע״אמר אדיר ונשמע צילצול בדלת.
אדיר קם לפתוח ואני רק רציתי לראות מי הגיבור שהציל את אחי ואת החבר שלי.
אדיר נכנס למטבח עם בחור שהיה נראה די טוב האמת.
אבל לא משווה לאדיר כשהוא עמד לידו.
״נעמה דור,דור נעמה״אדיר הכיר בנינו וקמתי ללחוץ לו יד.
״תודה,באמת תודה על זה שהצלת את אחי ואת אדיר,אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך,הייתי משנייה מלצאת להציל אותכם״אמרתי והסתכלתי על אדיר.
״להציל?״אמר אדיר וצחק.
״כן!״אמרתי גאה בעצמי שהיה לי בכלל את האומץ להגיד שאני אלך ל״הציל״אותם.
אדיר חיבק אותי ונישק אותי בלחי.
״מה הייתי עושה בלעדייך״אמר ונתן לי עוד נשיקה.
הרחקתי את אדיר ממני כי שמתי לה שדור הרגיש קצת לא בנוח.
״דור..תגיד,יש לי שאלה״אמרתי מחייכת אליו.
״אני מקשיב״חייך אלי חזרה.
״מה..מה עשית שם?איך ידעת שעדן הזבל הזה מחזיק אותם?איך הגעת לשם בכלל?״שאלתי עם עוד המון שאלות בראש.
״אוקיי..זה ארוך אבל.. הזבל הזה..הוא אחי״.אמר דור והוריד את ראשו והביט בריצפה.
המבטים שלי ושל אדיר ננעצו ונלכדו.מה?איך?
