״אני לא מאמינה״אמרתי כשאני שנייה מלקרוס על הריצפה.
״מה קרה!?״נלחץ אדיר והחזיק את גופי שעמד ליפול בכל רגע נתון.
״הו..א הו..א..ני..ר״אמרתי רועדת.הדמעות התחילו לרדת.
״מה קרה נעמה?מה קרה לניר?״אמר אדיר מחזיק לי את הפנים.
״ע..דן״אמרתי והושטתי לאדיר את הטלפון.
אדיר חטף את הטלפון בלחץ ועצבים
״הלו?תקשיב יבן זונה.איפה אתה?מה עשית לו!???״אדיר התחיל לצעוק ולצרוח על עדן בטלפון והתחלתי לבכות בכי של לחץ,אני לא מאמינה שזה קורה לי עכשיו.אם יקרה לו משהו..אני לא יודעת מה יקרה לי.
אדיר ניתק את בטלפון וזרק אותו על השולחן בעצבים.
״מה קרה״שאלתי רועדת רק מהתשובה שהוא יגיד לי.
אדיר לא ענה.הוא התחיל להתקדם לעבר הדלת ויצא ממנה.
נשארתי לבד.בוכה.שוב.
התיישבתי על הריצפה ונשענתי על הקיר.
אחרי כמה שעות הטלפון צילצל שוב.
המבט שלי עלה לכיוון השולחן שעליו היה מונח הטלפון שצילצל.
קמתי לאט בפחד שזה לא תהייה הודעה שאני לא יוכל לעמוד בה.
״ה..לו״עניתי רועדת.
״נעעמה שלא תעזי לצאת מהבית תנ..עלי את
הכל״שמעתי את הקול של אדיר ברקע
״מהה אדיר??איפה אתה!!?״הבכי שלי גבר מרגע לרגע.
נפלתי על הריצפה.
״אדי..ר״נעצרה לי הנשימה,הרגשתי שאני הולכת למות בכל רגע.
״נעמה מאמי שלי,החבר שלך חשב את עצמו גיבור כלשהוא שהוא יכל לבוא ולהציל את אח שלך המסכן..״עדן ענה ועשה קול של מסכן.הנשימות שלי גברו יותר ויותר.
״אז זהו..הוא לא גיבור.שני האנשים החשובים שלך פה,איתי.אני ״דואג״ להם.״אמר וניתק.
הזזתי לאט את הטלפון מהאוזן שלי,נשמתי במהירות לא סדירה,הסתכלתי על הטלפון בבכי.צרחתי וזרקתי את הטלפון על הריצפה.הוא התנפץ לחתיכות בכל הבית.
קמתי על הרגליים בכל הכוח שלא היה לי,שטפתי פנים ונרגעתי.כנראה.
״אני הולכת להחזיר אותם״הסתכלתי במראה ומילמלתי לעצמי.
