״עמית?״חיוך עלה על פניי
״אמלה נעמה״אמר עמית ורצתי אליו לחיבוק.
עמית למד איתי בתיכון והיה החבר הכי טוב שלי.
זה היה משהו לא מוסבר.הייתה בנינו אהבה של אוהבים,לא היינו זוג אבל לאף אחד מאיתנו לא היה בן או בת זוג.פשוט אהבנו אחד את השנייה.
הייתה ילדה שהיא הייתה מלכת השכבה.מוריה.היא פשוט קמה יום אחד והחליטה להפריד את מה שהיה בנינו.הפיצה שמועות שהתנשקתי עם גברים אחרים עד שזה הגיעה לאוזני עמית ופשוט רבנו וככה הכל נגמר.
ואני לא מאמינה שאני רואה אותו!!
כל כל אהבתי אותו שהייתי מוכנה לעשות הכל בשבילו.
״מה אתה עושה פה??!״שאלתי מחויכת בוחנת את מדי הרופא שעליו.
״מה אני עושה פה?!מה את עושה פה?״החזיר לי גם במבט.
״אחי ניר פה״אמרתי מסתובבת לעברו של ניר.
ניר חייך אליו והניף את ידו
״תשחרר לי אותו מפה?״אמרתי מחייכת חיוך חושף שיניים.
״כן בטח,הנה קחו״אמר עמית חותם על מסמך שיחרור.
״תודה.חייב לשבת לקפה ולספר הכל!!!איך הגעת להיות רופא אלוהים ישמור״אמרתי מחבקת אותו חזק.באמת שהתגעגעתי אליו.
״תאמיני לי שגם אני לא יודע״אמר מצחקק.
״אני עוד שעתיים וחצי בערך מסיים משמרת אפשר ללכת לשבת בערב איפה שבאלך״אמר מחזיק לי את היד.
״תאסוף אותי?״אמרתי מחייכת חיוך שלא חושך שיניים
״בוודאי״אמר נותן לי נשיקה בלחי.
ניר השתחרר מבית החולים עם הרבה פציעות בפנים ובכל הגוף.עדן ישלם על זה אני מבטיחה.
״מי זה היה ולמה הראתם אחד לשני כל כך הרבה אהבה?״שאל ניר כשנכנסו לאוטו שאדיר נתן לי.
״לא עיניינך״אמרתי מניעה את הרכב.
״מה,את עכשיו גרה עם אדיר?״שאל תוך כדי נסיעה שקטה.
״כן״אמרתי מסתכלת בחדות על ניר.
״אם אתה צריך משהו תגיד לי ניר״אמרתי חונה את הרכב בבית של ניר,שלי לשעבר.
נסעתי לכיוון הבית של אדיר.
חניתי את הרכב בחניה ונכנסתי לבית של אדיר.
״אני פה״צעקתי ברחבי הבית השקט
״אדיר?״אין עונה
כנראה שהוא יצא לאנשהוא.
עליתי להתקלח במקלחת קרה ורעננה.
יצאתי מהמקלחת ולבשתי גינס שחור עם קרע בברך,חולצת טישרט לבנה עם הדפס שחור וסניקרס.
התאפרתי עדין,התזתי בושם נעלתי נעליים וחיכיתי להודעה של עמית.
אדיר לא יודע על עמית,לא רוצה שהוא גם ידע,הוא לא צריך לדעת.הוא ירק ישמע על זה ויתעצבן ואפילו ינעל אותי בבית ולא יתן לי לצאת.מעדיפה שזה ישאר ככה בנתיים עד שאני ארגיש אחרת.
שמעתי דפיקה בדלת שהעירה אותי מהמחשבות.
קמתי לפתוח את הדלת וראיתי את עמית.
הוא לבש גינס שחור וחולצה טישרט לבנה שהבליטה לו את השרירים.
עמית הוא גבר נאה מאוד.גבוה,עיניים ירוקות,שיער שחור,זיפים ושרירי.והאופי שלו גם מדהים עד שיש לו רגעי עצבנות שעדיף שכולם נתרחק.
״עמיתיי״אמרתי מחבקת אותו חזק.
״מה קורה״אמר מנשק אותי בלחי.
״בוא כנס,רוצה מים?״אמרתי ניגשת למטבח
״לא לא זה בסדר.מה זה הבית הזה?שלך?״היה בהלם מהגודל ומהיופי של הבית הזה.כמוני.
״לא זה של..יד..ידד שלי״אמרתי ותקף אותי שיעול שחנק אותי ולא נתן לי לדבר.לא טובה בלשקר.
״אה יפה.טוב,יאלה נצא?״אמר פותח את דלת הכניסה.
״יאלה״אמרתי נועלת את הבית ונכנסת למכונית של עמית.
מה קורה לך נעמה,את בזוגיות עכשיו.
אני חייבת להירגע.
מהר
