היייי!
אני כותבת את הסיפור הראשון שלי בוואטפד ואני ממש מתרגשת ..
את הסיפור הזה אני התחלתי לכתוב לפני הרבה זמן לעצמי ואני לא ממש סגורה
על זה שהוא מעניין או טוב .
אני רק רוצה להבהיר שהסיפור לא בהכרח יהיה מיצאותי למשהו שאתן רגילות כי זאת לא המטרה של אף סיפור המטרה היא להיכנס לדמות כאילו היא אני גם אם אני ממש לא קרובה לאיך שאני מתארת את הדמות .
בסיפור תיהיה רק הנקודת מבט של טאיי שהיא הדמות הראשית . (אולי בהמשך אני ישנה את זה ויהיו גם של דמויות אחרות כרגע לא)
אז אני מקווה שתפרגנו ותתנו לסיפור צאנס וזהו תהנו!!
● שנה אחרי
לקום , ללכת לבית ספר , לישון , לקום , ללכת לבית ספר , לישון .
אלה שלושת הפעולות שאני מסוגלת לעשות האנשים שהיו הכי קרובים אלי כבר ויתרו הרימו ידיים , כנראה הבינו שלא שווה להתאמץ בשבילי .
כן זה מדכא אבל למה ציפיתי ? שלמישהו יעניין אם לטאיי גרין קרה משהו ? זאת שאלה רטורית הרי ברור שלאף אחד לא אכפת , היו להם הרבה הזדמנויות להוכיח את זה , כל כך הרבה הזדמנויות שכל פעם מחדש שברו אותי אבל אני כבר רגילה למרות שזה עדיין כואב כל פעם מחדש .
אז הינה אני שוב קמה למרות שאין לי שום סיבה להגיע למקום שלא אוהבים אותי אני בכל זאת מגיעה , שוב אני הולכת לבית ספר , שוב אני מבריזה , שוב אני מעשנת , שוב אותם עיניים מאוכזבות פוגשות בשלי , שוב אני בוכה ושוב אני הולכת לישון
ככה נראים כל הימים מאז מה שקרה וכנראה שככה הם ימשיכו להיראות .
אוקי אז זה היה הפרולוג של הסיפור אני מקווה שאהבתם , הסיפור הולך להיות מחולק לאירוע שקרה לפני שנה ואחרי שנה בחיים של טאיי בקרוב תבינו ...
תגיבו לי מה דעתכם ולאיזה כיוון הייתם רוצים שהסיפור ימשיך !
אוהבת המוןןן
XOXO
YOU ARE READING
The doll
Acciónבובה , בובה . אני פשוט בובה על חוטים מתי שמתחשק לו הוא מושך את החוטים. ומתי שלא הוא עוזב אותם מבלי לדעת מה יקרה לבובה , ולאט לאט החוטים נפרמים והבובה ? היא כבר לא אותה בובה . ✔מכיל ת...
