Trust me-Jikook♡

פרק 7

כולי עומד, לחוץ, מפוחד
אבא שלי בחדרו, ואני עוד לא בישרתי לו על כך שאני אעבור מפה בחצי השנה הקרובה
'איך הוא יגיב? אני לא רוצה עוד סימנים...'
חשבתי מבועת

אני עולה אל החדר שלו, ועם כול מדרגה שאני עולה
עם כול צעד שמרחיק אותי מאזור בטוח ומקרב אותי לגיהנום
הלב שלי מתהפך בביטני
אני מזיע , יש לי תחושה של סחרחורת ובחילה לא מוסברת

אני מול הדלת שלו ואני דופק את שלושת הדפיקות שיקבעו את גורלי

*טוק טוק טוק*
דפקתי בשיא הלחש
שמעתי נהמה בצד השני של הדלת, אמרתי לעצמי
'אם לא עכשיו, אז מתי?'
אני פותח את הדלת ורואה את אבא שלי על המיטה
עיניו נראות מסוממות? בקבוקי הבירה והאלכוהול שוכבים להם ריקים על הרצפה
"אבא"?
אני קורא בקול משקשק, פוחד להרים את מבטי מחשש להכעיס אותו
"דבר"
הוא אומר לי במין קול של מאס, כאילו רק בא לו שאני אתחפף מכאן, מה שבאמת בא לי לעשות
"תקשיב, יש לי משהו לומר לך"
הייתי טיפה מרווח מהידיעה שהוא מסומם ולא יכול להבחין בדברים כראוי
"נו, מה אתה מטומטם?! אמרתי דבר ותעוף לי מהחדר"
הוא נהם עליי
"מבית החולים נתנו לי משרה, זה יכניס לנו הרבה כסף, אני צריך לטפל באיזה מישהו לחצי שנה הקרובה.."
"מעולה, העיקר שתביא לי את הכסף ברור?"
הוא ענה בתשתוש
"זהו... שאני חייב... אני חייב לעבור לגור איתו"
אמרתי בקול רועד, לוחש
עם זאת הוא קם מהמיטה, בלי חולצה מה שנתן לי לראות את הכרס שלו

לפתע הרגשתי שתי ידיים תופסות את הצוואר שלי ומעיפות אותי מדרך, כמעט קיבלתי התקף לב
"יופי, גם כסף וגם בלעדייך, אני מקווה שהוא יזיין אותך כמו הזונה שאתה, לך, ממש מעניין לי את התחת".
הוא אמר באי אכפתיות וירד למטה
קמתי מהרצפה ורצתי לחדר, התיישבתי על המיטה
לא מקדיש אפילו שניה למה שהוא אמר
כול מה שעובר בראש שלי זה שהיום אני מסתלק מכאן, היום!
חשבתי על מה אני אורז במזוודה, לא רציתי להעמיס, ידעתי שאני אקנה בעצמי את מה שאהיה זקוק לו בהמשך.

התחלתי לארוז ותוך כדי שאני אורז אני משנן את כול מה שאני אורז במזוודה, מחשבות של חופש מתרוצצות לי בראש

לפתע שמעתי צלצול של הפלאפון שלי
'מספר לא מזוהה, מוזר' חשבתי

כשעניתי שמעתי קול שאני לא מכיר בכלל
"הלו ג'ימין? זה הוסהוק, אני העוזר של ג'ונגקוק, הוא שלח אותי לאסוף אותך מהבית שלך"

'אההה כן, שכחתי' חשבתי
"כן הוסהוק, אני עוד 10 דקות יורד, פשוט אני חייב לסגור פה הכול במזוודה, ושוב תודה על זה שאתה מסיע אותי, זה ממש לא מגיע"
אמרתי
"אוקיי, אני אצפור לך"
"אוקיי, להיתראות" ועם זה ניתקתי את השיחה

כעבור כמה דקות אני שומע צפירה של מכונית
אני סוגר את המזוודה בזריזות, לוקח את המפתחות ומתקדם לכיוון היציאה
"להיתראות"
אני אומר ויוצא.