Trust me-Jikook♡

פרק 14

וואו..וואו ווואו וואו כמה זמן עבר אה??
אנחנו מתנצלות מעומק לב ומקוות שהפרק הבא ינעים אתכם😁

"אדוני, קיבלנו מכתב שהורה לנו לעבור ישירות אלייך" אמר אחד השומרים בעודו נכנס לחדרו של ג'ונגקוק במהירות אך שומר על הפורמליות ביניהם
"מכתב? יש מידע על השולח?" ענה ג'ונגקוק בערעור
"אדוני...אתה לא תאהב את זה" אמר השומר בטון מאוים
"גש, תן לי את המכתב ותקרא לנאמג'ון, אני רוצה ייעוץ" אמר ג'ונגקוק בשיא החוזק שיכל
"כן אדוני" אמר השומר ומיד יצא אחר עבודתו.

נקודת מבט ג'ונגקוק

בזריזות לקחתי מהמגירה סכין לפתיחת מכתבים, הוצאתי את המכתב וקראתי
עוד כשהעיינים שלי נוחתות על שם השולח, זעם משתולל בגופי, קים סוהיון
'בן זונה' מלמלתי בשיניים חורקות...

"אז ג'ונגקוקי.. ראיתי את הזונה הקטנה שהבאת לעצמך, אל דאגה, גם עליו יש מעקב 24/7
בנוגע ליפייפה שלך, מה שמו? טאהיונג? אנחנו כבר נדון בנושא
אני רוצה בחשבון 25 מיליון וואן עד התאריך 27/07/2017 או שאני אקח צעדים משמעותיים, אתה רואה.. תמיד אהבתי אותם קטנים כאלה, זה כזה סקסי"
-קים סוהיון-
"בן של זונה!!" צעקתי בשיא החוזקה!
הוא רוצה את ג'ימין!! אין סיכוי, ג'ימין תחת חסותי ואין סיכוי שמשהו יקרה לו במשמרת שלי.

אתם מבינים, לג'ונגקוק, המחיר שנקבע ממש לא עניין לו את הזין, אבל מה שכן היה אכפת לו זה שעכשיו יש מעקבים על אחד העובדים שלו, או שזו לא רק דאגה בין מעסיק לעובד?..
מהר ג'ונגקוק לקח את הטלפון שנח לידו וצלצל למזכירה
"לעזעאזל ביקשתי את נאמג'ון פה לפני כמעט 10 דקות, איפה הוא?!"
אמר עוד לפני שהמזכירה הספיקה לנשום ולענות
"מיד אדוני, אנחנו נאתר אותו" אמרה מאוימת
"5 דקות, על השעון." אמר וניתק.
"פאק כמה זמן..."

לא הספיקה לעבור לה דקה וכבר נאמג'ון צץ לו מהדלת במהירות
"אני פה, מה קרה?" אמר נאמג'ון
"רבע שעה...רבע שעה שאני מחכה, מה כול כך דחוף לעזאזעל?!" ענה ג'ונגקוק זוהם
"אוי תרגע" אמר נאמג'ון באותה עצבנות

ג'ונגקוק נשם, זרק את המכתב על נאמג'ון והסתובב על הכיסא שלו, מביט מקיר החלון שמאחוריו על סיאול המודרנית

"אני רוצה פרטים על שולח המכתב, מיקום, זמן, ותאתר אותו.
יש שם סכום, תעביר את זה עד מחר לחשבון המבוקש, אני רוצה הבטחה כפולה על כול העובדים במשק הבית ועל טאהיונג, ותשכור לי שומר ראש לג'ימין, אני אראיין אותו בעצמי" אמר ג'ונגקוק בלי לעצור לאוויר

נאמג'ון מביט במכתב, קורא ומהנהן
"אין בעיה" אומר בעודו ממשיך להביט במכתב ויוצא חזרה מדלת החדר.
ג'ונגקוק המשיך לשבת שם ולהביט מחוץ לחלון, בעוד מליון ואחת מחשבות מתרוצצות לו בראש...

"ג'ימין!!! אתה יכול לבוא בבקשה למטבח? אני זקוק לך לרגע"
שמע ג'ימין את קולו של ג'ין צועק לו מכיוון המטבח
בעוד ג'ימין שכב במיטה שלו, מביט בתקרה במחשבות על עצמו, על חייו, על ג'ונגקוק אוליי..רק אוליי..
הוא קם מהמיטה שלו, מסדר אותה מעט ויורד למטה
"כן היונג?" שאל ג'ימין
"ג'ימין? הו יופי, תוכל לעזור לי ולחתוך את המלפפונים לסלט פה? ואם תוכל גם את הגזרים? כבר קילפתי אותם ככה שכול מה שנשאר זה לחתוך" אמר ג'ין בחיוך קל
"בטח היונג" ענה ג'ימין והחל לחתוך
הוא סיים עם המלפפונים ועבר לגזרים, כשלפתע הסכין לקחה זווית לא טובה ובמקום לחתוך את הגזר, היא פצעה את עורו העדין של ג'ימין