Trust me-Jikook♡

פרק 10

"אהההנג... ק-קוקי אה" אני שומע אותו גונח בחוזקה מתחתיי, בעוד שאני מחדיר ומוציא את הזין הגדול שלי מגופו הקטן והצנום.
"אווו פאק מיני... כזה, צמוד" אני פולט מפי, המילים מלוות בגניחה.
הרעש שבחדר הוא האשכים שלי מתנגשים בלחייו והגניחות הסקסיות ומלאות החטא שלו כנגד ההתנשפויות מלאות עונג שלי
אני מסתכל עליו עם עיינים מלאות תשוקה, והלב שלי מחסיר פעימה.
העיינים שלו דומעות דמעות של עונג, בעוד שעייניו מכוסות במבט חושני ועייף אך מרוצה, כזאת תמימות יש בעייניו בעוד הוא גונח כמו זונה בשבילי, ואני, הו אני נהנה.
השפתיים הנפוחות והאדומות שלו, כתוצאה מכך שנישקתי אותו בחוזקה, הזרע שנוזל מהם בגלל שגמרתי בפיו קודם לכן, השיער המפוזר שלו מתנוסס על הכרית, ממלא אותה בצבע החום הזהוב של שיערו על הכרית הלבנה.
אני מגביר את הקצב, דוחף חזק יותר.
מה שהיה פעם קצב עדין, מלא כוונה, כזה שהאיבר שלי נכנס במלואו ויוצא במלואו, הפך לקצב מהיר, בו הזין שלי עוד לא מספיק להיכנס וכבר יוצא כדי לדפוק מהר יותר.
לאחר כמה חיפושים, חדירות מהירות וגניחות מעורבבות עם קללות של שנינו, אני מוצא אותה.

"אההה כן!! קוקי כן, שם!! או אלוהים קוקי שם שם! אל תעצור בבקשה!!
הוא גונח ומילל בעונג בעוד הוא מזיז את ראשו לכול הכיוונים.
 
ובבום! אני קם, מתנשף כאילו רצתי מרתון, כולי מזיע, החולצה שלי ספוגה.
'מה.זה.היה?!' אני חושב לעצמי, בעוד שאני מסתכל על השעון
"6:54" 'אוף עוד מוקדם מידי לקום, אבל עכשיו אני ער בכול המובנים'.
הסתכלתי למטה והבנתי שמיני קוק החליט להגיד לעולם בוקר טוב, אז במקום לטפל בו, כמו בדרך כלל, החלטתי להתקלח מקלחת קרה ולקוות שזה יעבור.

אחרי בערך.. חצי שעה במקלחת, אני יוצא מהמקלחת רועד.
'טוב לפחות זה עבר' חשבתי.
אני מתלבש בבגדים שנוחים לבית, סוואטשרט שחור ומכנסיים אפורות רפויות.
אני מסתכל על השעה "7:42"
'טוב אני אוכל בוקר'
בעוד אני יוצא מהחדר שלי אל כיוון חדר האוכל, אני שם לב שגם ג'ימין יוצא מחדרו אל כיוון חדר האוכל
מיד כשאני מבחין בו אני מרגיש במין אי נוחות.
"בוקר טוב אדוני" הוא ממלמל עם פיהוק
ברגע זה, כבר לא היה לי אכפת מהעובדה שהוא קרה לי אדון, אחרי מיליון פעם שאמרתי שג'ונגקוק זה בסדר.
"בוקר טוב, תראה ג'ימין, מה שאמרתי אתמול היה בתור בדיחה, לא באמת-"
נקטעתי על ידי דבריו
"כן אני יודע, בדיחה טובה"
עם זאת שנינו שתקנו וירדנו יחדיו אל חדר האוכל.

'בוקר טוב ג'ונגקוק' אמר סוקג'ין והוסיף 'בוא ארוחת הבוקר מוכנה'
באותו רגע ג'ימין יצא מאחורי גבו של ג'ונגקוק
'אהה ג'ימיני גם אתה פה! בוא שב, תכניס משהו לבטן שלך לא אכלת הרבה מאז שהגעת לכאן' אמר ג'ין מופתע לראותו צץ מאחורי גבו של ג'ונגקוק

בארוחת הבוקר נכחו רק ג'ין ג'ימין וג'ונגקוק.
שאר אנשיו של ג'ונגקוק קמו מוקדם יותר ואכלו מוקדם יותר, בזמן זה הם עסוקים בשמירה ובחיפוש אחר אנשים אחרים למחתרת.
הם התיישבו לארוחה, היה שקט מביך וחלל החדר נשמע חסר חיים עד שג'ין החל לדבר
'אז.. אמ.. ג'ימין, רציתי לשאול אותך עוד לפני אבל לא היה לי זמן'
"כן? מה זה? " שאל ג'ימין סקרן לדעת שסוף סוף למישהו יש שאלות עליו, לא כמו אבא שלו שלא היה לו אכפת ממנו והיה משפיל אותו ומרביץ לו ללא מעצורים ורחמים, או כמו אמא שלו זכרונה לברכה שנפטרה ממחלה קשה מאוד כשהיה בן 13, שגם לה לא היה אכפת ממנו, היא הייתה עסוקה בעבודתה יותר מאשר שהייתה עסוקה בו.
ומאז כל המיסים מופלים על ג'ימין, מגיל 13 עד 19 הוא היה צריך לעבוד בשוק המקומי למכור ולסחוב 50 ק"ג שקי אורז
ג'ימין היה מגיע עם כאבי גב ושרירים הביתה וכל זה רק בשביל לממן את האלכוהול והסמים של אבא שלו.
אבל עכשיו, הוא מרגיש טוב עם עצמו, טוב שהוא מצא עבודה טובה יותר בבית החולים והמשכורת גדולה פי ארבעה מהמשכורת שקיבל בשוק, או כמובן מהמשכורת בבית החולים.
הוא מרגיש קצת יותר חזק מאז שהוא עם ג'ונגקוק

'רציתי לשאול אותך לגבי ההורים שלך' אמר סוקג'ין מחייך, הוא הרי לא ידע שהוריו של ג'ימין תקעו סכין בגבו והשאירו אותו כאוב ובודד.
'סוקג'ין! ' אמר ג'ונגקוק בזמן שהוא מסתכל עליו בעיניים גדולות
'מה קרה? ' סוקג'ין אמר בבהלה פחד שפגע בג'ימין
"אה.. הא.. מ... " אמר ג'ימין מסתכל על ג'ונגקוק מחכה לאישור שיוכל ללכת מהשולחן לשטוף את הפנים
אך ג'ונגקוק לא הבחין ברמזים שג'ימין נתן לו כל הזמן הזה
ג'ימין גימגם "ת-ודה רב-ה" וקם מהשולחן בעוד דמעותיו זולגות מסתכל על ג'ונגקוק והולך חזרה לחדרו

'כל הכבוד ג'ין, או... אני משתגע מעצמי!!! הייתי צריך להגיד לכם שהוא מאוד רגיש! ' אמר ג'ונגקוק
'אני מצטער, אני לא ידעתי בטח ובטח שלא רציתי לפגוע בו... ' אמר ג'ין עם מבט מושפל
'סליחה, אני לא רציתי להוציא עלייך את העצבים זאת ממש לא הייתה אשמתך, אני מרגיש אחראי עליו עכשיו... ' ג'ונגקוק קם ובילגן את שערו של סוקג'ין שירגיש קצת טוב יותר עם עצמו
'תודה רבה על הארוחה הטעימה' הוסיף
'העונג הוא כולו שלי' אמר ג'ין עם חיוך חצי מזויף חצי אמיתי וג'ונגקוק רץ לבדוק מה מתחולל עם ג'ימין

ג'ונגקוק שמע מבעד לדלת את הבכי של ג'ימין
'ג'ימין! אני נכנס! ' אמר ג'ונגקוק
"לא!!!" צרח ג'ימין
ליבו של ג'ונגקוק פעם מהר יותר מאיי פעם
הוא דאג לג'ימין יותר מאשר שג'ימין היה אמור לדאוג לו
'ג'ימין!!! תפתח את הדלת או שאני אפתח אותה!!! '  צעק ג'ונגקוק בעודו מזיע ומרגיש שהוא עומד להתמוטט, הוא עוד לא התאושש לגמרי וזה עוד לא הספיק לו
אך הוא לקח את עצמו בשליטה ונכנס לחדר של ג'ימין
הוא ראה את ג'ימין יושב על הריצפה עם עיניים עצומות וגוף חסר כל כוח
בידו הימנית של ג'ימין הייתה כוס חצי מלאה
ובידו השמאלית היו כדורים נגד כאבי בטן והקאות
'ג'ימין ! מה אתה עושה?!?! אתה רוצה להגיע, לעילפון?!  למה אתה נוטל תרופות סתם ככה???' ג'ונגקוק אמר כעוס ומלא דאגה
"א.. אני.. צ-ריך כ.. כוס.. מים נו-ספת.." אמר ג'ימין מתנשף בכל מילה שיוצאת מפיו היבש
ג'ונגקוק רץ למסדרון למכונה להביא לו כוס מים קרים
עד שג'ונגקוק הגיע, הוא ראה אותו על המיטה
לא משמיע קול ונשיפות
'ג'ימין?! ' צעק ג'ונגקוק
ג'ונגקוק בדק לו מהר אם יש לו דופק , הוא שם את שתי אצבעותיו על צאווארו של ג'ימין וחש בדופק
הוא הצמיד את אוזנו שלו לאפו, לבדוק אם הוא נושם, והוא אכן נושם
ג'ונגקוק הניח את כוס המים הקרירים על השידה והתיישב על מיטתו של ג'ימין
משגיח עליו עד שיקום
ג'ין פרץ אל החדר
"מה קרה!??" שאל
"כלום..כלום הוא רק הסתחרר פה והתעלף, הוא אמור להיות בסדר הוא קצת לא מרגיש טוב"
אמר ג'ונגקוק כשלפתע הרגיש מין דקירה באיזור פציעתו
"אחח פאק" מלמל
"ג'ונגקוק אה, אני חושב שכדאי שתשכב גם אתה, זה לא בריא לך להתרוצץ ככה אחרי פציעה כזו"
ג'ונגקוק עשה חושבים עם עצמו ולבסוף נשכב ליד ג'ימין למקרה ש...
"אוי ג'ימיני, שתהיה לי בריא.."

הרבה זמן לא העלנו פרק,
אחת מאיתנו -מישל- בתקופת מבחנים ממש גדולה וקשה
אנחנו ממש מצטערות וננסה להביא בפרקים הבאים את ההכי טוב שלנו!