Trust me-Jikook♡

פרק 12

"קוקי, קוקי קטן שלי, תתעורר השעה מאוחרת צריך כבר לקום" נשמע קולו של טאה בזמן שג'ונגקוק מנסה לפקוח את עיניו אך לא מצליח מרוב עייפות
'ט..טאה מה השעה עכשיו?' שאל ג'ונגקוק
"מאוחרת מידי, 13:00 בצהריים, לא אכלת ארוחת בוקר, לא קמת כשניסיתי בפעמים הראשונות להעיר אותך ודאגתי לך מאוד, אז בזמן הזה ישבתי פה וחיכיתי שתפקח עין" אמר טאה
ג'ונגקוק הסתכל עליו פעור פה, הוא לא חשב שטאה אוהב אותו ודואג לו כל כך, למרות שהוא, הוא לא נמשך אליו עכשיו כמו שהוא נמשך אליו לפני
'ת..תודה טאה' אמר ג'ונגקוק וחיבק אותו
"אה.. כן" אמר טאה מסמיק שלא הביא לו נשיקה כמו שהוא ציפה ממנו שיביא
טאה המשיך "אני הכנתי ארוחת צהריים, ביקשתי מג'ין שאני אכין לך את ארוחת הצהריים, בוא נרד לאכול"

השניים ירדו לכיוון חדר האוכל, טאה היה מחוייך וג'ונגקוק רק חשב איפה ג'ימין ומה הוא עושה ולמה לעזאזל הוא לא ראה אותו?!?! הוא חשב לעצמו

טאה וג'ונגקוק התיישבו, ג'ונגקוק החל לנוע מצד לצד, מרגיש לא בנוח עם העובדה שהוא לא יודע היכן נמצא ג'ימין
"קוקי, למה אתה לא מתחיל לאכול?" קטע טאהיונג את מחשבותיו בזמן שאצל טאהיונג כבר חצי צלחת גמורה ואצל ג'ונגקוק הצלחת עדיין מלאה בבשר טרי ותפוחי אדמה אפויים עם בטטה
'א..אה.. הא..' גימגם ג'ונגקוק
"הכל בסדר קוקי? אתה מרגיש טוב?" שאל טאהיונג
'כן, ה-כל מצ-ויי-ן' אמר ג'ונגקוק עדיין מגמגם מנסה כמה שפחות להראות לחץ והחל לתקוע את המזלג פעם בבטטה, פעם בתפוחי אדמה ופעם בבשר

'טאה אתה מבשל נהדר' אמר ג'ונגקוק עם חצי חיוך שמח, לא אמיתי
"אני שמח שנהנת" גיחך טאה

"ביי קוקי! אני אתגעגע, אנחנו נדבר!" צעק טאהיונג עוזב מבעד לדלת
'ביי טאה!' אמר ג'ונגקוק רץ להביא לו חיבוק
ושוב, טאה מאוכזב, טאה חשב שהוא ידביק לו נשיקה עמוקה וחמה בשפתיים, שלפחות תיזכר לו עד הפעם הבאה שהם ידברו או שהם יפגשו
וטאה עשה את דרכו חזרה לביתו

ג'ונגקוק התיישב לו בסלון, יושב וחושב מה לא בסדר, מה עובר עליו
לפתע ג'ין התפרץ לחדר "מה עובר עלייך? למה אתה מתנהג ככה עם טאהיונג פתאום?"
'אני לא יודע, אני לא יודע מה עובר עליי, מאז שפארק ג'ימין הגיע הנה אני לא מפסיק לחשוב עליו. ג'ין, אני חושב שאני נמשך אל ג'ימין, אין לי כבר רגשות כלפיי טאהיונג, זה לא כמו שהיה פעם, הפסקנו לדבר והמערכת יחסים שלנו לא מי יודע מה..'
ג'ין עמד שם פעור פה, לא מאמין לרגע למה ששמע, "ג'ונגקוק, אתה בטוח?" 'אני בטוח ב100%, אני מרגיש את זה, אלו הרגשות, אני לא שולט עליהם' אמר ג'ונגקוק

נשמעה חריקה מהמדרגות המערביות של המבנה, ג'ונגקוק הסיט את מבטו וראה את ג'ימין חוזר לחדרו, הוא קם ורץ אחריו לחדרו
'ג'ימין! תפתח לי את הדלת!' אמר ג'ונגקוק
לא נשמעה מילה מג'ימין
'ג'ימין!' הוא צעק
"מה?! מה אתה צריך?!" נשמעה צעקה מלאת יבבות מחדרו של ג'ימין
'תן לי להיכנס... בבקשה..' התחננן בפניו ג'ונגקוק
"בשביל מה? בשביל שאני אשמע שקרים על זה שלא דיברת עליי מאחורי הגב? למה אתה לא אומר לי את כל הדברים האלה בפנים?" אמר ג'ימין בוכה מרוב כעס על כך שג'ונגקוק לא יכל לדבר איתו על זה
היו כמה שניות של שקט ואז ג'ימין פתח את הדלת והסתכל על ג'ונגקוק
'מה אתה שמעת..?' שאל ג'ונגקוק
"א-תה, אתה אמרת ש..שהמערכת יחסים שלנו לא מש..משהו.." אמר ג'ימין בזמן שג'ונגקוק מנגב את הדמעות שלו מלחייו
'ג'ימיני... אתה כזה מגוחך...' אמר ג'ונגקוק והחל לגחך
"מ..מה מצחיק אותך כל כך?" אמר ג'ימין
'אני לא דיברתי עלייך בכלל, אתה לא שמעת טוב-' "אז על מי דיברת?" קטע אותו ג'ימין סקרן
'אמ.. טוב את זה אני לא יכול להגיד כבר' אמר ג'ונגקוק וג'ימין מסתכל עליו במבט מסכן וגלמוד
ג'ונגקוק לא רצה שג'ימין ידע שהוא מעוניין בו ושהוא כבר לא אוהב את טאהיונג כמו שהוא אהב אותו לפני, הוא לא רצה להרוס בינתיים לשניהם את החיים
הוא החליט להמציא סיפור בכדי שג'ימין לא יחשוב שזה מוזר שהוא לא רוצה להגיד לו על מי הוא כן דיבר
'טוב, תשב ג'ימין' אמר ג'ונגקוק מתיישב על המיטה ביחד עם ג'ימין
'האמת היא שזה אחד השומרים שלי, הוא רוצה להתפטר' אמר ג'ונגקוק
"אבל, אם הוא השומר שלך והוא מתפטר, אסור לו להגיד דברים שהיו קשורים למאפיה לא?" אמר ג'ימין
'הכל בסדר ומסודר לפי הסכם, אם הוא יספר למישהו דברים שקשורים למאפיה הוא יקבל עונש חמור, זה ההסכם'
ג'ונגקוק מנסה להוסיף כמה שיותר פרטים "חכמים" כביכול כדי שג'ימין יפסיק לשאול כל כך הרבה שאלות

"הבנתי ג'ונגקוק, אני מצטער" אמר ג'ימין מחבק את ג'ונגקוק ואז ישר נדחק ממנו, שניהם הרגישו מוזר וג'ונגקוק קטע את הרגע, 'אין לך על מה להצטער ג'ימיני, זה אני שאמור להצטער, לא סיפרתי לך את זה מלכתחילה ואתה חלק מפה כבר...'

וואו! הרבה זמן לא העלנו פרק! אנחנו ממש מצטערות!
מקוות שתהנו מהפרק למרות שהוא לא יצא הכי מדהים😅