חלק 4

135 18 7
                                    


ג'ימין קם מהכיסא לקח למיכל את היד ומשך אותה החוצה (הערת כותבת: אני לא מאמינה שהוא עשה את זה ! כלכך חמוד) כאשר הם יצאו מתחנת המשטרה  מיכל השתחררה מידו ושוב התחילה לצעוק:"מה אתה עושה! עכשיו כואבת לי היד בגללך! בסוף הסיור אתה מת!" ג'ימין צחקק ' איזו חמודה היא מעניינן בת כמה היא' חשב לעצמו ושוב עלה לו חיוך ערמומי על הפנים , מיכל שוב קלטה אותו " יאא אתה אני יכולה לקרוא אותך כמו ספר פתוח אז תפסיק לבהות ותמשיך ללכת!" ."או באמת אז על מה חשבתי?" שאל בצחוק, "חשבת בת כמה אני כי הסתכלת על הפנים והגובה שלי וחשבת שאני חמודה כי יש לך חיוך מרוח על כל הפרצוף...." מיכל אמרה באדישות ג'מין נכנס לשוק ' איך היא ידעה אני באמת כלכך שקוף? " לא אתה לא שקוף אתה פשוט חושב בקול...." מיכל החלה לצחוק וג'ימין הצטרף אליה. אחרי שנרגעו ג'ימין התחיל ללכת, "לאן אתה הולך?"

"לעשות לך את הסיור נלך קודם לפארק..." . "אוקי." הסכמה מיכל והם יצאו לדרך ....

כשהם הגיעו לפארק ג'ימין אמר " טוב הנה הפארק עכשיו נלך לבית הספר שלי.." . "מה בית ספר כשרק הגענו לבית ספר גם ככה אני אלך לאחד בתי הספר שפה אבל לבית ספר לא הכי טוב..." . " שני דברים הראשון למה שלא תלכי לבית ספר טוב ודבר שני מה יש לעשות בפארק?" . " אני לא יודעת לקרוא ולכתוב בקוריאנית אז מה אני אעשה בבית ספר טוב , ובפארק עושים את זה..." מיכל התקדמה לעבר קבוצת ילדים ששיגעה את הגננת שלהם שתשחק איתם וצעקה להם :"אני אשחק איתכם בתופסת אם אתם רוצים?" צעקה בקוריאנית." " כן!" צעקו הילדים, ג'ימין התקרב למיכל  " אז את יודעת לדבר קוריאנית... למה שיקרת לי ?" שאל בכעס " כי זה כיף לראות אותך מתאמץ לדבר באנגלית " ענתה לו מיכל ברוגע ורצה לשחק אם הילדים, ג'ימין הסתכל על מיכל וחשב ' איך היא חמודה כשהיא משחקת עם הילדים, רגע מה אמרתי עכשיו ואם אני שוב אחשוב בקול... דיי היא לא הסטייל שלך ג'ימין!' כשמיכל גמרה לשחק עם הילדים היא התקרבה לג'ימין ואמרה "טוב... עכשיו אפשר ללכת לבית הספר שלך שאתה כל כך אוהב ..." והם שוב התחילו לצחוק. כשהם הגיעו לבית הספר מיכל ראתה בית ספר ענק . ג'ימין ראה את ההבעה שעל הפנים שלה ואמר " זה הבית ספר הכי טוב בארץ..." . "אל תשוויץ!" צעקה מיכל ונתנה לו מכה בראש "איי.. את אוהבת להרביץ אה?" "בכללי לא ... לך כן". "איי! אני הלך ואשאיר אותך לבד!" ."טוב" אמרה מיכל באדישות , ג'ימין  התחיל ללכת ומיכל הלכה לכיוון חזרה למשטרה ג'ימין ששם לב שהיא הולכת הלך אחריה 'היא מתקדמת לכיוון הנכון לפחות' "אני שמעתי אותך" מיכל הסתובבה אליו ג'ימין התקרב אליה  והם המשיכו ללכת ביחד לתחנת המשטרה כבר החשיך מאוד ופנסי הרחוב כבר נדלקו , פתאום מול מיכל וג'ימין הופיעה כנופיית רחוב.....

טוב כאן אני גומרת פרק קצר 

אבל אני אעלה את הפרק הבא בקרוב 

מקווה שאתן נהנות לקרוא 

אשמח שתעירו לי בתגובות מה לדעתכן אני צריכה לשפר

חלום שמגשם בדרך הלא נכונהWhere stories live. Discover now