חלק 16

88 12 5
                                    

נ.מ מגי:
אחרי שחיפשנו שעה את מיכל אני ונאמג׳ון יצאנו מבית הספר והלכנו לטייל,
נאמג׳ון : ״מגי?״
מגי: ״מה״ שאלתי אותו
נאמג׳ון : ״את ומיכל לא תוכלו להשאר לנצח בבית מלון מה דעתך שאת ומיכל תצטרפו לפנימייה פה ? גם אני טאה וכל השאר בפנימייה...״
״פנימייה?... לי אין בעיה אני אשאל את מיכל אחר כך״ אני לא מאמינה שאני אהיה כל כך קרובה לנאמג׳ון!! רגע..מה אכפת לי פתאום? ״באמת? יאיי״ נאמג׳ון אמר וחיבק אותי, החיבוק שלו כל כך חם אני לא רוצה שהוא יעזוב אותי לעולם, אני הרגשתי שכל החום והאהבה שקיימים עוטפים אותי... לעזאזל מה אני חושבת????

נ.מ נאמג׳ון:
היא הסכימה לבוא לפנימייה!!! אני לא מאמיןןןן כל כך שמחתי שחיבקתי אותה ׳למה אני כל כל שמח?׳ והרגשתי עוד יותר שמח כשהיא לא התנתקה למה לעזאזל אני לא עוזב משהוא מחזיק אותי ולא נותן לי לעצור...

כאן אני מסיימת
הפרק בישבילך אוני (מגי)
לאב יו

חלום שמגשם בדרך הלא נכונהWhere stories live. Discover now