הבנות התישבו והמורה התחילה ללמד
הצלצול צילצל והילדים יצאו להפסקה ,
נ.מ מיכל
טאה:״מיכל אני יכול לשאול אותך שאלה״?״
שיטטט אם אני יגיד כן אז הוא ישמע את הקול הצרודדד שלייי והוא יצחקקקק עלייי, רגע ממתי אכפת לי מה אנשים חושבים עליי????
אוףףף זה משגע אותי
הנדתי לשלילה בראשי וברחתי מטאה , הרגשתי את מצפון שלי שהשארתי את טאה המום ככה לבד....
נ.מ טאה:
אחרי שמיכל ברחה נשארתי המום דבוק למקום , למה היא ברחה ? היא לא רוצה לדבר איתי? עשיתי משהו רע?
החלטתי לשאול את מגי שדיברה עם נאמג׳ון ״מגי , קרה משהו למיכל?״
מגי-״לא למה״
״פשוט שאלתי אותה משהו והיא פשוט לא אמרה כלום וברחה..״
נ.מ מגי:
אחרי שטאה הסביר לי במה הבעיה נזכרתי שמיכל צרודה ציחקקתי ואמרתי ״אם היא תרצה היא תספר לך לבד!״ וכאן כבר התחלתי לצחוק חזק. הבנים חשבו שהשתגעתי אבל לא היה לי אכפת...
ההפסקה נגמרה אבל מיכל עוד לא חזרה לכיתה עברו שלושה שיעורים ומיכל עדיין לא חזרה , כנגמר היום החלטנו ללכת לחפש אותה ....
אחרי שעה של חיפושים אני ונאמג׳ון החלטנו לחזור הבייתה ... אבל טאה לא ויתר אז הוא המשיך לחפש לבד
נ.מ טאה:
אחרי שעה של חיפושים מגי ונאמג׳ון הלכו הביתה ואני המשכתי לחפש, כי אני דאגתי, אין לי מושג למה דאגתי...אבל דאגתי, פתאום ראיתי במעבר הצר והחשוך שבין הבית ספר עצמו למתנה של הבית ספר , מיכל ישבה עם אוזניות ...ודמעות בעיינים?! למה היא בוכה לעזאזל?! היא החזיקה משהו ביד זה היה נראה כמו תמונה התקרבתי בשקט והצצתי בתמונה ראיתי תמונה ישנה של מיכל עם עוד ילד שגדול ממנה בכמה שנים ... אולי זה אח שלה ? היא בטח מתגעגעת לאח שלה!!! התיישבתי לידה וחיבקתי אותה
כאן נגמר הפרקקקק
נראה לי פרק אחרון להיום
מקווה שמעניין (למרות שלא נראה לי)
YOU ARE READING
חלום שמגשם בדרך הלא נכונה
Fanfictionלילדה בת 17 היה חלום אך כאשר החלום הופך למציאות היא מגלה שהיא לא מעוניינת בחלום יותר ומנסה להפתר ממנו
