פרק 3

2K 134 2
                                    

״סוף סוף בית״ אמרתי כשנכנסתי לתוך המבנה הקטן והצנום, נשפתי נשיפה ארוכה של הקלה ונעלתי תבית כשאני בפנים ,זרקתי תמפתחות על השולחן מעץ ואת נעליי השחורות הורדתי ברישול ושמתי אותם מתחתי. את המעיל שהיה מעליי שמתי על המתלה של המעילים ונפלתי באפיסת כוחות על הספא החומה שהשמיעה רעשים מעצבנים כשעליתי עלייה, לקחתי תשלט שהיה די קרוב אליי הדלקתי תטלוויזה ושמתי ערוץ הילדים, ׳ארתור׳ שודר באותו זמן אז צפיתי בשקט עד סיום התוכנית עניי עלו מעלה אל השעון השחור ומלא האבק שהראה על השעה 12:18 וקמתי שוב על מנת להכין לי ארוחת צהריים הלכתי לעבר המטבחון ופתחתי תמקרר דברים סתמיים כמו קטשופ, גבינה ועוד כמה ירקות שנבלו היו שם. סגרתי אותו למראה המקרר הריק ניגשתי ונאחנתי בעייפות כי עכשיו אני צריכה לגרור את רגליי לסופר הקרוב ביותר שהוא בערך כחצי שעה מפה זאת אומרת ׳בעיר׳, עליתי לחדרי ונשארתי אם אותם בגדים, ג׳ינס שחור קרעים(שאני קרעתי) חולצה בצבע בורדו והנעליים השחורות. לקחתי מהמגירה הקרובה כסף ושמתי תחבושת חדשה ברגלי,ירדתי בדילוגים במדרגות ונעצרתי כשנשמע צלצול מוכר מחדרי עליתי חזרה שוב ועניתי כשראיתי תשם המוצג בכותרת מודגשת.
״הלו זואי מה את רוצה?" עניתי בקול המשועמם שלי ״בואי אליי מהר!״ היא נשמעה לחוצה ונשפה בקצב מהיר אל תוך הפלאפון ״זואי מה יש לך??!" אמרתי יותר בקול מפוחד,״זואי?״ שאלתי שוב כשלא שמעתי שום מילה ממנה ,הקו נותק לפתע ״זואי זואי??״ צעקתי סתם לפלאפון כמו מפגרת, ירדתי במהירות שכמעט נפלתי וכנראה שגם התחבושת שהונחה על רגלי קצת נפתחה ״אויש נו״ אני אחליף את זה כשאחזור חשבתי ,לקחתי תכסף, מפתחות והפלאפון נעלתי מהר תבית ורצתי הישר לתחנת האוטובוס: הסתכלתי בצג של השעות שהאוטובוסים אמורים להגיע והופתעתי לגלות שאצטרך לחכות רק עוד 7 דקות מסכנות הזזתי תרגליים מעלה ומטה וראשי הורכן מטה ״נו שיבוא כבר״ מילמלתי בשקט והזזתי את ראשי מצד לצד התחלתי לחשוב על זואי אך מישהו קטע את מחשבותיי ״תטפלי ברגל שלך״ קול מוכר אמר, הרמתי את מבטי בשאלה ופגשתי בזוג עניים ירוקות , גילגלתי עניים ושתקתי, הוא גיחך והתקרב אליי. הוא התקופף לעברי ושלח את ידו לעבר רגלי קמתי במהרה העפתי את ידו וזזתי הצדה ״מה נראלך שאתה עושה !? שאלתי אותו
״אני צריך לבדוק מה מצב הרגל שלך״ ענה בפשטות ״מה?״ שאלתי מבולבלת ״רגע רגע מה פתאום אתה צריך לבדוק את הרגל שלי?״ צחקתי "קודם זה לא היה נראה שרצית כול כך לדעת מה מצבי.״ עניתי בתחכום . הוא נשף בתיסכול וענה ״מה שהיה קודם היה טוב? נתחיל מחדש?״ שאל אם חיוך של שיניים לבנות וידיים גבריות שמחכות שאלחץ אותם ״תבקש סליחה״ אמרתי לו ושילבתי את ידיי,הוא הסתכל עליי מופתע ״סליחה על מה בדיוק?״ ענה בבילבול ,גיחחתי ״אתה באמת שוא..״ הוא קטע אותי כשהניח את ידיו על שפתיי על מנת להשתיק אותי ואמר ״הבנתי הבנתי סליחה ?..אנחנו בסדר עכשיו?״העפתי את אצבעו "ממממ נחשוב עלייך״ אמרתי בעקיצה וכשהוא בא להגיד משפט נוסף רעש האוטובוס המגיע קטע אותו וחייכתי כשהצלחתי להשתיק אותו שוב ,עליתי עליו והסתובבתי אחורנית לתת לאיש המוכר מבט אחרון וזהו אך כנראה שהוא עזב ..




פרק 3 יצא לדרךךך
אם אתם מחכים לפרק 4 תרשמו לי בתגובות
מקווה שאהבתם
אני ממש לא יודעת לאיזה כיוון הסיפור ילך אז ...
אוהבבתת
מוליי❤️❤️❤️

A nightmare in love-סיוט מאוהב Where stories live. Discover now