״אה, הוא היה בסביבות גיל ה-30 והוא לבש חולצה שחורה ומכנס כחול ג׳ינס, עיניים חומות ושיער גם כן חום.״ עניתי לשאלה שהשוטר ממולי שאל. אנדרס ישב לידי והאמת שהרגשתי לא בנוח, ״אוקי, אנחנו נודיע לך אם מצאנו משהו, בנתיים את יכולה ללכת הביתה.״ הוא אמר אחרי שסיפרתי לו פרט ופרט ועכשיו עדיף שאני ישאיר להם את העבודה. אני מקווה שיתפסו את האפס הזה והוא ישלם על זה. ״אוקי, תודה רבה לך.״ הודתי לו ואנדרס גם, הם לחצו ידיים ואני בינתיים עמדתי בצד מחכה לאנדרס.
״איך את?״ הוא שאל כשנכנסנו למכונית שלו והוא התחיל בנסיעה. ״אני לא יודעת, אני רק רוצה הביתה.״ עניתי לו עייפה, זה באמת מה שרציתי כרגע, לנוח ולא לחשוב יותר.
״אל תדאגי, נמצא אותו.״ הוא לחש לי ובא להושיט לי יד אך החזיר כשהבין מה הוא עשה. ״למה אתה עושה את זה?״ התפרצתי, הייתי מופתעת מעצמי, אבל רציתי לשאול את השאלה הזאת כבר הרבה זמן. ״את מה?״ הוא ענה מבולבל, אבל הוא יודע טוב מאוד למה אני מתכוונת. ״לכול זה, זה שאתה עוזר לי, רוצה שאני יעבור לגור איתך?״
הבטתי בו מחכה לתשובה והוא נראה מעט לחוץ. ״אני לא יודע, אני מניח שכול הסיפור הזה מזכיר לי קצת את אמא שלי.״
הינהנתי, למרות שהוא לא יכול לראות.
האמת שהייתי קצת מאוכזבת, ציפיתי לתשובה קצת יותר שונה. השענתי את הראש על אדן החלון וניסיתי להירדם, הנסיעה אורכת כ45 דקות וזה מספיק זמן כדי לנמנם.
נקודת מבט; אנדרס
היא כזאת יפה שהיא ישנה, היא תמיד הייתה יפה אבל לא ממש יחסתי חשיבות ליופי שלה.
איך יכול להיות שעשו לה את הדבר הזה, היא כזאת מלאך למה היא חייבת לעבור את כול הסבל הזה אני יראה לבן זונה שנגע בה. אני לא יודע באמת למה עניתי לה ככה שהיא שאלה למה אני עוזר לה אבל אני לא יכול להסביר את זה, לא יכולתי לגלות לה מה אני מרגיש, אני פוחד במיוחד שהיא במצב כזה, היא נהייתה כול כך סגורה והרגשתי שהיא לא הבן אדם שפגשתי בפעם ההיא שהיא חילקה לי עיתון בוקר, אני לא רוצה שהיא תפתח אליי משהו. אני עוסק בדברים מסוכנים שאני לא רוצה שהיא תיהיה מעורבת בשיט הזה. מספיק היא סובלת ואני יעשה הכול כדי שזה ישתנה.
״היי, קומי הגענו.״ קראתי לה אבל היא עדיין לא התעוררה, ניסיתי עוד כמה פעמים לקרוא לה אבל היא לא הגיבה כנראה שהיא ישנה ממש עמוק אם היא ככה. התקרבתי אלייה והושטתי את שני ידיי אל גופה והזזתי אותה מעט תוך כדי שאני קורא לה. ״מיקה, מיקה.״
הזזתי אותה, ״אל תיגע בי!.״ היא צעקה פתאום וזזה בפרעות.
״מיקה, מיקה תרגעי זה אני.״ אמרתי לה והיא לא שמעה אותי. התחלתי להתעצבן, היא לא נותנת לי לגעת בה והיא גם משתוללת ככה, זה לא יכול להמשיך יותר. ״תסתכלי עליי זה אנדרס!״ צעקתי אליה ואחזתי בפנייה הכרחתי אותה להסתכל אל תוך עיניי. ״תפסיקי את פוגעת בעצמך, זה אני תרגעי.״
ניסיתי להרגיע אותה וזה הכן הצליח, היא נרגעה אבל עדיין התנשמה בכבדות. ״ אנדרס, אני מצטערת, אני מצטערת.״ היא אמרה ומיד יצאה מהמכונית כשהיא מבוהלת, כמובן שיצאתי אחרייה והלכתי בעקבותיה.
״מיקה, מיקה חכי!״ צעקתי לעברה והיא הסתובבה.
YOU ARE READING
A nightmare in love-סיוט מאוהב
Romansa״מוכרות עיתונים זה מה שאתן עושות״ הוא ירק בזלזול אני מדמיינת כנראה או שהבן אדם הזה יורד עליי ״ יש לך בעיות?״ שאלתי אותו בחזרה באותו טון ״ כנראה שאם את בכלל מעזה לדבר איתי אז יש לך איזה שהיא בעיה״ גיחחתי לאור המשפט שיצא מפיו״ מי אתה בכלל שתדבר אליי...
