פרק 19

2.8K 141 104
                                    

פרק שני למרתון💜

~נ.מ רון~

התעוררתי בבוקר ועשיתי את כל מה שעושים מתי שקמים, ויצאתי מהבית.
בדרך לבית ספר ראיתי את שי יוצאת מהבית שלה. איכשהוא התחלנו ללכת ביחד..
"היי" היא מילמלה ופיהקה.
"בוקר טוב" אמרתי בחיוך וקצת דיברנו, הבנתי שהיא לא כזאת גרועה כמו שחושבים.
הגענו לבית ספר ושנינו חיכינו לחברים הכי טובים שלנו.
לאחר כמה דקות, אביתר ומיה הגיעו.
שקוף שאביתר מאוהב בה, הדרך שבא הוא מסתכל עליה.. אני רק מחכה שהוא יספר לי את זה בעצמו.
"מה קורה אחי?" התחבקנו חיבוק גברי כזה ואותו דבר מיה ושי.

אחרי שעתיים מעצבנות של היסטוריה אני ואביתר הלכנו לקפיטריה, ומשום מקום שרונה הקרצייה הזאת באה ונמחרת עליי.
היא מהנשים האלו שאין להן כבוד והם מתחילות עם כל מי שהן רואות.
"מה ניש חיים?" היא שאלה בקול פקאצי והרגשתי שפשוט בא לי לחנוק אותה.
אבל במקום לעשות את זה, רק דחפתי אותה קלות לצד והמשכתי לדבר עם אביתר כאילו שהיא אוויר.
טוב, לא ממש.. אוויר צריכים, אותה הייתי שמח לא לראות בכלל.
אני ממש שונא את כל הבנות האלו שאין להן כבוד עצמי, ונותנות את הגוף שלהן לחינם.
"אביתר בוא איתי רגע לצד" הגרשתי שאני חייב לשאול אותו כבר, כי בקצב הזה הוא יגיד לי רק בחתונה שלהם.
הלכנו לאותו מקום והתחלתי.
"תגיד, למה לא סיפרת לי שיש לך משהו למיה?" הטחתי את הפצצה והוא הסתכל עליי בהלם ובלבול.
"מ-מה..אה.." אני לא מאמין עליו, הוא פשוט עמד שם מנסה להמציא תירוץ מחורבן שחושב שאני האמין בו.
"נו תדבר כבר" אמרתי ללא סבלנות.
"אני מצטער, לא יכולתי להגיד את זה.. שלא יחשבו שהתאהבתי בחנונית ששכבה אחת מתחתי, חשבתי שאף אחד לא ידבר איתי, כולל אתה. לא יכולתי לספר" ממש שמעו את הכנות מהדיבור שלו.
האמנתי לו.
"אוקיי אחי, אני מאמין לך" אמרתי נאנח.
"תישבע לי שאתה לא מספר לאף אחד!" אני נשבע שראיתי לשנייה בעיניו מבט של רצח.
"אוקיי אוקיי, אני נשבע" צחקתי מהרצינות שלו והוא הצטרף אליי.

טוב אז רון יודע..
הפרק הזה ממש קצר רק כי רציתי לעשות קצת את נקודת המבט של רון... 
אוהבת ומצטערת שלא העלתי מלא זמן..
מי שגר בנתניה ועולה לחטיבה, תרשמו בתגובות(אם אתם יכולים)
love you💜




I Hate HimWhere stories live. Discover now