I Hate Him

פרק 11

בתמונה למעלה זה עידו😍🔥
נכון חתיך??!!
תהנו!

נ.מ מיה
השעון המעורר צלצל.
קמתי בקושי, לא ישנתי כל הלילה.
חשבתי עליו, על אביתר.
מ

אז הנשיקה הזאת....
אני מעופפת.
"מיה, קומי!" שמעתי את אמי צועקת.
"קמתי, קמתי" הלכתי לשירותים לצחצח שיניים.
כשהסתכלתי על עצמי במראה, ראיתי ילדה עם שיער חום ארוך וחלק עם עיניים ירוקות ושפתיים עבות ו-ורודות.
מה אביתר רוצה ממני?
אולי הוא מרגיש אליי משהו..
לא, אין סיכוי זה אביתר.
אם הוא היה אוהב אותי הוא לא היה מציק לי, אבל זה לא עונה על השאלה למה הוא נישק אותי.
יצאתי משירותים אחריי שציחצחתי שיניים והתחלתי להתלבש.
בחרתי ג'ינס סקיני, סופרסטאר וחולצה לבנה שכתוב עלייה בגדול 'SWAG'
ירדתי למטה ולקחתי תפוח.
"ביי אימוש, ביי אבוש!" אמרתי וחיבקתי את שני ההורים הכי טובים בעולם, ההורים שלי.
יצאתי לכיוון הבית של שי.
הגעתי לרחוב***** ודפקתי בדלת ביתה.
"היוש,ביי אמא ביי אבא" אמרה את החלק האחרון להורייה.
"בוקר טוב" אמרנו אחת לשנייה והתחבקנו.
הלכנו לבית ספר וראיתי את אביתר בשער.
כשעברתי לידו הוא לחש לי באוזן "מה שקרה אתמול היה טעות, עדיף ששנינו נשכח את זה" לחש בקול קר ומרוחק.
הנהנתי ולא יודעת, למה כאב לי הלב.
"שמעת שהיום מגיע ילד חדש לכיתה?" שי שאלה אותי.
"באמת? לא ידעתי" אמרתי ברצינות.
דווקא טוב שיבוא מישהו חדש, אמן יהיה חתיך.
נכנסנו לכיתה ואחרי חצי שעה, המורה נכנסה גם.
"בוקר טוב ילדים! היום יגיע אל כיתתנו תלמיד חדש" הודיעה, כל הבנות צעקו והריאו בשמחה.
מבינה אותם, בכל זאת אני בת.
עוד בן חתיך לא יזיק לכיתה הזאת.

☆♡☆♡☆♡☆♡☆♡☆♡☆♡☆♡☆♡☆

אחרי חצי שעה דפקו בדלת הכיתה.
"כן!" קראה המורה.
לכיתה נכנס בחור שרירי עם שיער חום~בהיר  ועיניים כחולות~ירוקות מהממות!
הוא היה חתיך בטירוף, כאילו הוציאו אותו מאיזשהו קטלוג של אופנה.
אבל אביתר הרבה יותר חתיך!
שמעו את כל הבנות מתלחששות.
הוא סרק את כל הכיתה במבטו וכשהגיע אליי, חייך וקרץ לי.
מהצד ראיתי את אביתר מתעצבן.
לא הבנתי למה, הוא הרי לא אוהב אותי.
"תרצה להציג את עצמך?" המורה שאלה בחולמניות, אולי התאהבה בו. מבינים למה.
"כן, היי, קוראים לי עידו.
הגעתי מתל אביב כי אמא שלי עובדת פה, וזה היה לה רחוק מידי.
אז עברנו לנתניה".
אמר כאילו כלום, כאילו אמר את זה כבר כמה וכמה פעמים.
"שלום עידו, ברוך הבא לכיתתנו.
אתה יכול לשבת מאחוריי מיה, מיה תרימי את ידך" הרמתי את ידי בחשש והוא חייך חיוך גדול.
הורדתי אותה כשהוא כבר קלט אותי.

נ.מ אביתר
הבן אלף הזה קרץ לה.
אני ישבור אותו!
לא יודע למה אמרתי לה בבוקר, שמה שהיה אתמול היה טעות.
עד שנישקתי אותה.
עד שהיא לא התנגדה.
עד שטעמתי משפתייה הוורדות והמתוקות.
אני לא יודע אם רגע כזה יחזור על עצמו שוב.
"אביתר, אם השיעור הזה לא מעניין אותך אתה יכול לא להיכנס אליו" המורה צעקה עליי, כנראה שחלמתי יותר מידי.
"אוקיי" אמרתי וקרצתי למורה.
לקחתי את התיק ואת כל החפצים שלי ויצאתי מהכיתה.
לא בא לי לראות את עידו דופק חיוכים למיה.
יהיה לי יותר קשה להשיג את ליבה כשהוא כאן.
"אביתר מכיתה י'4, גש לחדר המנהלת.
תודה" הכריזה הודיעה. נאנחתי, מה היא רוצה עכשיו?
שיניתי את כיווני והלכתי לכיוון חדר המנהלת.
"פתוח" שמעתי צעקה מהחדר כשדפקתי על הדלת.
"קראת לי?" שאלתי בהתחצפות והתיישבתי בכיסא שכבר ניהיה הכיסא הקבוע שלי.
"כן, רציתי לדבר איתך על התנהגות שלך למורה גלית" גם כן מורה, היא שונאת אותי בלי קשר.
"אוקיי ו..." שאלתי לא מבין מה היא רוצה ממני.
"למה אתה מתחצף אליה?" כי.......
"לא יודע, סתם שונאת אותי" אמרתי בעצבים.
"כן אביתר? גם כל המורות בבית הספר שונאות אותך?" שאלה.
"מה זה אשמתי שלכולן יש משהו נגדי?" שיחקתי אותה תמים.
היא נאנחה.
"על ההתחצפות שלך לגלית תקבל ריתוק שעה אחרי סיום יום הלימודים עם מיה עמר ועידו לוי" (עידו לוי זה החדש - ה.כ)
"מה? למה?" שאלתי.
אם מיה אין לי בעיה להישאר, עוד יותר טוב בשבילי.
אבל עם המכוער הזה והחיוכים העקומים שלו מול הפרצוף שלי, אני לא אשרוד.
ושניהם ביחד....בכלל גרוע.
"ככה החלטתי, מיה עוזרת לעידו ללמוד את החומר שנלמד ולפני שהוא עבר לבית סיפרנו, וכיתת הריתוק היא היחידה שפנויה" רציתי לקחת את האולר שיש לי בתיק, ולדקור לה אותו כל כך עמוק ששום דבר לא יוכל להציל אותה.
"טוב..." אמרתי בתבוסה.
אין לי סיכוי מולה.
היא מנהלת בית ספר ואני תלמיד.
בשנייה היא יכולה להעיף אותי על התחצפות במקום ריתוק.
תכלס' זה רק שעה.
אני אביתר בוזגלו.
אני יכול לשרוד שעה.
לא משנה לי עם מי.

ממשיכה עם 15 דירוגים ו4 תגובות.
תגיבו אם הפרק עיניין אותכם.
חשובה לי הדעה על הסיפור.
love you❤
לינוי