אוקיי, מעכשיו כל הסיפור יהיה מנ.מ גסטין, אלה אם אציין אחרת כמובן
תהנו✨
*כתב נטוי הוא פלאשבק של אחת הדמויות
____________________
"אני לא יודע, אני צריך לחשוב על זה קצת" אמרתי בחשש, פעם ראשונה בחיי שהרגשתי חסר ביטחון. זאריק גיחך, לא מסתיר את זלזולו כלפיי "אתה אפס, גסטין, זה עכשיו או לעולם לא" כל חבריו חייכו אליי חיוך מלא ברוע טהור. זאת הייתה ההחלטה ששינתה לי את החיים, מהקצה אל הקצה "אני מסכים"
הצליל שאני כל כך אוהב מתנגן לאוזניי. התייפחות הכאב ממלאות את כל חלל המרתף. אני מתקדם אליו שוב, ממשיך להתעלל בנער המסכן לכאורה שהעז לבגוד בי "אני מבטיח לך כל כך הרבה סבל עד שתתחנן שהמוות יגיע" ירקתי בארסיות והוא בלע את רוקו והנהן במהירות "תעיפו אותו מפה" חייכתי ברשעות, מזהיר שזה גורלו המר של כל אחד שלא יציית לי. השעה ארבע בצהריים, ואני מחכה לחזור לביתי, חזרה לנסיכב שלי. החלפתי מיד את בגדי המוכתמים בדם בבגדים חדשים וודאתי שלא נשאר זכר למה שהתרחש פה, וכשהייית בטוח פתחתי בנסיעה הביתה.
כשנכנסתי בדלת הגדולה לא נראה אף אחד באופק, והתחלתי לדאוג "איימי?" צעקתי בזמן שעליתי למעלה דואג לחפש בכל פינה זכר ללילי או איימי "אני כאן, אני כאן" נאנחה בהקלה כשהבחינה בי "מה קרה?" שאלתי את האישה המוטשת "בחרת מישהי קצת פרועה, הייתי אומרת" "מה זאת אומרת" לא צפיתי שביומה הראשון כאן היא תתפרע קצת "היא בכתה אחרי שהלכת, אני סבורה בכך שהיא לא כל כך אוהבת אותי. היא לא נתנה לי להאכיל אותה או לקלח אותה" "איפה היא?" שאלתי בכעס, אולי הפרחחית הקטנה צריכה שמישהו ישים לה גבולות "בחדר שלך, היא רק ילדה, אל תעשה משהו שתצטער עליו" אמרה בנזיפה קלה והלכה לדרכה. מיד נכנסתי לחדר שלי קורא לה "ליליאן רגין, אני מקווה בשבילך שתצאי עכשיו או שאני לא פאקינג אשלוט בעצמי" נהמתי ומיד שמעתי יבבות בוקעות מין הארון "צאי משם, את ילדה טובה שמקשיבה לדאדי שלך, הלא כן?" "כן אני אנ..י טובה" שמעתי אותה ממלמלת והיא יצאה מהארון בזהירות, דמעות בעינייה "הייתה פה אישה והיא רצתה לחטוף אותי כשלא היית כאן דאדי, היא רדפה אחריי ו-והיא-" קטעתי אותה בגסות "מה זאת אומרת? זאת הייתה איימי, היא נסתה לטפל בך בזמן שלא הייתי פה, ואת היית פרחחית קטנה שהקשתה על אישה מבוגרת לעזור לה" נזפתי בכעס והיא השתנקה "אבל אני..אני לא ידעתי ולא הייתי צריכה עזרה מהראש כרוב הזאת" היא התלוננה בכעס והשתתקה כששלחתי לה את מבט האם-לא-תשתקי-את-תצטערי-על-זה המפורסם שלי (ה.כ- אמיתי לגמרי)
"עכשיו, את תלכי לאישה הנחמדה ותתנצלי על כך שהיית ילדה רעה, ואם לא אני אדאג להעניש אותך. האם אני מובן?" היא הנהנה בחוסר עניין, והתאמצתי לשמור על איפוק לפני שאני אצליף בישבן הקטן שלה ואהרוס לה את הביטחון העצמי לגמרי.
היא ירדה למטה בדילוגים, והייתה תחושה שהיא לא הבינה שמה שהיא עשתה הוא לא בסדר, אבל אני דאדי כל כך נחמד וחמוד וחביב שאני אחליק לה את זה הפעם, רק הפעם.
לאחר ההתנצלות הכל כך מרגשת, המדהימה ומלבבת שכללה בתוכה את שלושת המילים "סליחה, אישה נחמדה" וטפיחה על השכם, אני לא מצליח לעמוד בזה יותר.
הייייי אנשים וזלדי
תגיבו, תצביעו, ושיהיה לנו שבוע מקסים, מדהים, קסום, מופלא, נהדר, מלא אושר, מרגש ומיוחד
בי.
YOU ARE READING
Daddy's baby | J.B
Fanfiction"בייביגירל, תוכלי לעשות את זה בשבילי?" "כ-כן דאדי" גסטין ביבר, גבר עשיר ומוכר. האדם בעל הנכסים הרבים ביותר בכל רחבי ניו-יורק. ובכל זאת, עם היותו גבר כה מוערך בחברה החדשנית והמלבלבת בה הוא מתגורר, כמו כל אדם, גסטין מחפש אהבה. ואיך לא, גסטין מוצא את ל...
