נ.מ כללית
ג'סטין לא אוכל, שותה או ישן כבר במשך שבוע, והחיפושים אחרי ליליאן לא מובילים לשום מקום. הארי, חברו הטוב ביותר של ג'סטין עושה הכל בשביל להחזיר לחברו את אהובתו, הרי מי כמוהו יודע מה זה לאבד אהבה?
אך ליליאן סובלת יותר מכולם. נתחיל מזה שהיא לא מקבלת כמעט מזון או שתייה, רק הבסיס בשביל שהיא לא תתמוטט מחוסר אנרגיה, הם זקוקים לה. כל היום מה שהיא חווה זה נגיעות, מכות והשפלות. קשה לה להבין למה זה מגיע לה, ולמה היא צריכה לסבול מכאבים כל היום בגלל שהדאדי שלה עשה מעשה שלא היה קשור אליה בשום צורה.
למען האמת, השקפת העולם שלה הייתה באותו מקום פחות ילדותית, היא הייתה נלחמת והיא הבינה כך או כך את המצב, אבל אסור לשכוח שהיא הייתה רק נערה עדינה ורגישה.
נ.מ ליליאן
דם, כאב, בכי, צרחות והשפלה. זה כל מה שחוויתי בשבוע האחרון.
בבקשה ג'סטין, בוא כבר, קשה לי.
"קומי!" סינן אחד העובדים בין שיניו בכעס
"ג'סטין י-בוא והוא יהרוג את כולכם" לא הייתי בטוחה בעצמי, בכלל לא. אני חושבת שהוא שכח ממני, הוא בטח מצא מישהי יותר טובה ממני.
"תשתקי" הוא פתח את התא סורגים שהייתי בו ושלף אותי משם בחוזקה "מ-מה אתה עושה"
"הולכים לפגוש את החבר שלך" הוא חייך, ודחף אותי קדימה. בגדיי היו מלוכלכים וקרועים, זאת הייתה העבודה שלהם כמובן.
הם לא התביישו לגעת בי ולהכות אותי מתי שרצו, ואפילו העירו אותי בזמן שישנתי.
"משחררים אותי?"
"לא" הוא חייך, הדביק על פניי חתיכת דבק עבה ודחף אותי למכונית, כמו שאני.
לאחר נסיעה של כחצי שעה, שבה הייתי מלאה במחשבות, מתרגשת לפגוש את ג'סטין שוב אחרי כל כך הרבה זמן של סבל
הוציאו אותי מהמכונית, ונכנסנו לשטח ריק, לא היה בו כלום. לא עצים או שיחים, רק אנחנו והאבנים ששימשו כאדמה.
"הם פה" הגבר שהחזיק אותי מילמל לאוזנייה, מחייך חיוך גדול, מלא ברוע
"דאדי" ייבבתי כשראיתי את ג'סטין עומד מולנו עם כמה אנשים שראיתי בעבר "בייבי"
"הכל יהיה בסדר, את תהיי בסדר, אני מבטיח" הוא חייך והושיט אליי את ידו, אך נדחפתע אחורה על האבנים החדות, מייבבת בשקט
"מה אתה עושה, אידיוט" ג'סטין ירק בארס, מכוון על אחד האנשים את אקדחו
"קחו" הוא זרק עליהם תיק גדול, אני מניחה שהוא הכיל כסף, ובאותה שנייה הרגשתי כמו חפץ.
"לכי" הוא חייך, וידעתי שמשהו רע יקרה. כשרצתי לחבק אותו, ומיד רעש יריה פילח את האוויר. ואז, דממה.
נ.מ ג'סטין
"אדוני,קיבלנו ממנו שיחת טלפון, הוא רוצה סכום גדול בעבור הנערה" אנטון, העובד הנאמן היחיד שהיה לי אי-פעם, אמר לי בקול סמכותי, מגיש לי את המסמך
"קדימה, בוא נלך, לא משנה כמה ידרשו"
"אני רק מארגן צוות, ומיד נצא אדון ביבר" הוא חייך חיוך קטן ויצא ממשרדי "תודה" מלמלתי, לראשונה בעשר שנים האחרונות התרגשתי מעט.
הצוות היה מוכן, אנטון עשה לכולם תדריך ויצאנו לדרך במהירות. היינו מוכרחים להיות שם ב21:00 ואני אף פעם לא מקפיד לעמוד בדרישות, אך הבייבי שלי נמצאת בסכנה
"קדימה" זירזתי וכולם יצאו מהמכונית ולמקום המרוחק בו סכמנו להפגש, אנשיי החמושים מאחוריי
"לילי" מלמלתי כשראיתי גבר מחזיק בה בחוזקה. כח מה שרציתי זה לדפוק לו שלוש כדורים בראש על זה שהוא מחזיק אותה ככה
היא הייתה מלוכלכת, בגדיה הלבנים מוכתמים בדם. אחרי שאקח אותה אני אדאג שכל אחד מהם יסבול כל כך הרבה ויחווה מוות מר "דאדי"
"בייבי" חייכתי חיוך רחב, כמה התגעגעתי "הכל יהיה בסדר, את תהיי בסדר, אני מבטיח" עודדתי בחיוך מאולץ
הושתתי עליה את ידי והאדם הארור שהחזיק בה השליך אותה על האבנים החדות, מרחיק אותה ממני
היא התקפלה על הריצפה, ייבבה בשקט "מה אתה עושה, אידיוט" נהמתי בכעס והוא התכווץ בתוך עצמו, זאק ואנשיו האחרים נעצו בו את מבטם
"קחו" המשכתי וזרקתי עליהם את התיק הגדול, שהכיל שני מיליון דולרים במזומן. הם שחררו את לילי והיא רצה אליי במהירות
קול יריה פילח את האוויר, ואחריו,
שקט.
____________________
הוו, הפרק הבא הולך להיות פאקינג עצוב. מישהו הולך למות, וזאת לא אני.
ביי בייבז
אם יש איזו שגיאת כתיב או משפט שלא מנוסח נכון תתקנו אותי, בבקשה?
YOU ARE READING
Daddy's baby | J.B
Fanfiction"בייביגירל, תוכלי לעשות את זה בשבילי?" "כ-כן דאדי" גסטין ביבר, גבר עשיר ומוכר. האדם בעל הנכסים הרבים ביותר בכל רחבי ניו-יורק. ובכל זאת, עם היותו גבר כה מוערך בחברה החדשנית והמלבלבת בה הוא מתגורר, כמו כל אדם, גסטין מחפש אהבה. ואיך לא, גסטין מוצא את ל...
