Daddy's baby | J.B

~Chapter 2~

נ.מ גסטין

היא בהחלט מתחילה להתרגל אליי, זה מצויין. היא אפילו כבר הפסיקה לגמגם, התקדמות?
בעודי סופר עד 24 בדיוק לפי בקשתה לילי שלי התחילה לרוץ ואני מניח שהיא התרסקה כמה פעמים אך מיד לאחר קולות החבתה היו שוב צעדים אז הנחתי שזה לא כל-כך מעניין אותה. לאחר שסיימתי לספור הלכתי "לחפש" את הנסיכה שלי למרות שכל הצחקוקים שלה לא השאירו לי ספק שהיא נמצאת בחדר האמבטיה. "לילי!!, איפה את?" צעקתי ומיד לאחר מכן שמעתי שוב את הציחקוקים החמודים שלה "אולי בסלון?" צעקתי כדי שתוכל לשמוע מהמרחק בבית העצום הזה.
לאחר שעברתי בכמה חדרים התעייפתי והחלטתי "למצוא" אותה. נכנסתי לחדר האמבטיה בזהירות כדי לא להבהיל אותה "מצאתי!" צעקתי והרמתי אותה בסגנון חתן כלה, כמובן שהעזתי להפריעה לה בהתקף הצחוק והצרחות שלה, אדם טוב (כלבבי- ה.כ). נשאתי אותה אל חדר השינה שלי בעודה מובכת ולא יודעת מה לעשות באותה הסיטואציה "אתה דאדי טוב" לחשה וקברה את ראשה בחזי "מאוד מאוד טוב" מלמלה ועצמה את ענייה.
הנחתי אותה על המיטה שלי ונשכבתי לידה, עוטף אותה בזרועותיי
____________________
התעוררתי למחרת כשהנסיכה שלי עדיין בין זרועותיי. היא נראת כמו מלאך כשהיא ישנה, כזו שלווה, רגועה. הצצתי בשעון וראיתי שהשעה כבר עשר בבוקר, והחלטתי, עם כל הכאב שבדבר, להעיר אותה. שהשטן יתנקם בי אחר כך (אולי כדאי באמת- ה.כ).
נערתי אותה בעדינות בעודה ברפרפת בריסייה הארוכים מנסה להתרגל לאור החודר מן החלון לעומת האפלה שעטפה אותה במהלך הלילה. מיד כשהבחינה בי, האנחת בהלה יצאה מפיה ולאחר מכן סומק התפשט על לחייה החמודות. "בוקר טוב בייבי, איך ישנת?" שאלתי בחינניות שלא מתאימה לי "טוב מאוד, טי" חייכה את החיוך הראשון שראיתי מאז שהגיעה לכאן וגליתי שתי גומות גדולות ויפות על הלחיים הוורודות שלה. "טי?" שאלתי בהרמת גבה "אני מצטערת אנ-אני לא התכוונ-נתי" היא גמגמה ומבט מפוחד התפרס על פניה "זה בסדר נסיכה, סתם צחקתי" הרגעתי אותה ואנחת הקלה נפלטה ממנה "אוקיי, דאדי" מלמלה.
"בייביגירל, אנחנו נלך לאכול ארוחת בוקר ואני יעבור איתך על כמה כללים, אני בטוח שלא תעברי על אף אחד מהם" עודדתי בשביל לא להבהיל אותה יותר מידי. ירדנו למטה ואיימי הגישה את הארוחת בוקר. אגב, אייי היא העוזרת בית שלי, כמו אמא שנייה בשבילי (נזכרת בלאט, או בעצם, נזכרתי בלאט? תתעלמו ממני- ה.כ).
"מי זאת?" שאלה לילי והצביעה על איימי בילדותיות "העוזרת בית שלי" אמרתי ומיד המשכתי "אל תצביעי כל אנשים סתם, בטח שלא זרים" נזפתי והיא הנהנה במהירות. לילי הבחינה בכל האוכל הטוב של השולחן ופערה את ענייה "אפשר?"

"בטח נסיכה, תאכלי כמה שיותר" בקשתי "אני רוצה להסביר כמה חוקים, וכמובן שאם תעברי על ולו אחד מהם, תענשי בהתאם" הזהרתי בטון הדאדי שלי "חוק ראשון" המשכתי כשלא הייתה תגובה "לעולם אל תתעלמי מדבריי" הדגשתי כי הרגשתי שהיא קצת בעננים ומיד צומת הלב שלה הוקדשה אליי והיא הנהנה בחשש "חוק שני"

"את לא מכה את דאדי, לא מדברת לדאדי במילים לא יפות ולא מתחצפת לדאדי" המשכתי להזהיר "היי! אלה שלוש חוקים, אתה מרמה דאדי, אסור" היא אמרה במתיקות, כבר אמרתי כמה היא חמודה? "העיקר שהבנת את הכוונה, לילי" נשפתי "החוק השלישי, והאחרון, את תמיד עושה מה שדאדי אומר לך, תמיד" היא הנהנה באיטיות.
השעה הייתה כבר שתיים עשרה, ויש לי גם עבודה לעשות מן הסתם. אני לא יודע מה הנסיכה שלי תעשה, יש דברים שהיא לא אמורה לראות ואני לא יכול לקחת אותה איתי. "נסיכה, אני צריך ללכת לעבוד, תסתדרי פה לבד?" שאלתי והיא הנהנה ורצה לטלוויזיה, כלכך חמודה "איימי, אל תתני לה לראות כל היום טלוויזיה, אני הולך" הכרזתי ופניתי ללילי "אין חיבוק פרדה אולי?" שאלתי, לא רוצה ללחוץ עליה או להפחיד אותה. הייתה שתיקה של כמה שניות והיא קמה בזהירות לעברי. "ביי" לחשה ונתנה לי חיבוק עדין, הראש שלה הגיע לחזה שלי, וגם זה בקושי. "ביי בייביגירל, אין לך מה להיות בלחץ לידי, אני אל אפגע בך אף פעם" הבטחתי ויצאתי מהבית
____________________
טוב אז עוד פרק, עוד מעט הסיפור יהפוך להרבה יותר מעניין. בשביל שהפרקים הבאים יעלו יותר מהר, תביעו את דעתכם על הסיפור, ותצביעו❤