~chapter 16~

6.3K 145 45
                                    

"לעזאזל, לילי!" צעקתי כשהשתוללה בתוך המים החמים
"תעזוב, אני מסתדרת לבד" ייבבה והמשיכה לנסות לשחרר את אחיזתי מאגנה
"אני רוצה לצאת, בגללך העור שלי נראה~" מלמלה ועשתה פרצוף נגעל כדי לתאר את המראה של העור ספוג המים שלה
"העור שלך נראה מדהים, א-" צלצול הטלפון קטע אותי. הייתה צריכה להגיע אליי שיחה חשובה היום, אני מוכרח לעזוב עכשיו
"איימי, את עדיין נמצאת?" צעקתי מהקוצה העליונה וקוויתי שהיא עוד לא עזבה למשפחתה
"כן, יש בעיה אדוני?" שאלה כשעלתה לחדר האמבטיה
כשלילי ראתה את איימי החמיצה מיד את פנייה
"דאדי! אל תלך!" היא דרשה בקול מתוק וגרמה לי לחייך

"אני חייב לעזוב לכמה שעות, תשארי איתה עד שאני אחזור" מלמלתי ועזבתי את לילי באמבט
"ת-תעזבי אותי!" השתוללה וחרצה למבוגרת לשון בחוצפה

"לילי..." נהמתי בכעס ולילי השתתקה במקומה
"אני אכעס אם אדע שהקשת על איימי, תהיי דובשנית טובה ותשמחי את דאדי, כן?" אמרתי בטון רך ועזבתי בזמן שהיא ממלמלת כמה דברים על ראש חסה ועגבניות.

עניתי במהירות לשיחה ובה נודע לי שנמצא מהמיקום של אדם שחייב לי לא מעט כסף, הוא העז לברוח והיה בטוח שלא אמצא אותו...

ירדתי במהירות לרכב שלי לא לפני שלקחתי את האקדח שהיה מוחבא באחת המגירות בבית, דואג שלילי לא תמצא אותו

לאחר נסיעה של כשעה לכל הפחות כשמכוניותן של כל האנשים שלי מאחוריי, הגעתי לביתו הזמני של הגנב, שמו היה אדם, לביקור מפתיע.

"קדימה, בואו נסיים עם זה" נהמתי ופרצנו לביתו
"אדם... איפה אתה..." זימרתי בחיוך כשתמונות שלו מנוקב ומתחנן לרחמים צצו בראשי

"מה לעזאזל..? מר ביבר, א-אני, כלומר מ-מה אתה עושה פה? איזה ביקור נחמד!" חייך חיוך לחוץ ומזוייף כשלחש לאישתו וילדיו ללכת להתחבא כנראה באחד החדרים

"למען האמת, מה שיש לך להגיד לו מעניין אותי. איפה הכסף שלי? אני לא רוצה לפגוע בפנים המכוערות שלך ולהפוך אותן למכוערות עוד יותר..." המשכתי לצחוק כמשוגע (ה.כ- זה היה נשמע מצחיק יותר בראש שלי)

"אני מבטיח להחזיר הכל! תן לי קצת זמן ו-"
"קיבלת מספיק זמן!" קטעתי אותו
"תביאו את המשפחה שלו" פקדתי על החיילים שלי בחיוך זדוני
"בבקשה, לא!" החל לבכות ולהתייסר

כשאישתו ושתי בנותיו היו מרותקות ביחד איתו ל4 כיסאות ברזל, החלטתי לעשות ניסוי
"תגידו בנים, כמה זמן לא זיינתם אישה עד שהיא התעלפה?" שאלתי בחיוך ומבט מודאג החל לעלות על פניו של אדם ומשפחתו
"א-" התחלתי לדבר אך צלצול הטלפון שלי קטע אותי
על הצג היה כתוב באותיות גדולות ומסולסלות "איימי"

מה לילי עשתה הפעם?

הרגע הזה שאת צריכה לקרוא את כל הסיפור שלך מההתחלה כדי לרענן את הזיכרון...
וואו כמה זמן לא כתבתי לכם.
היה לי קצת זמן פנוי ב1 בלילה אז... למה לא?
הכתיבה שלי התדרדרה מאוד, אני לא יודעת אם אסיים את הסיפור
מה אתן חושבות, שווה להמשיך?
אני לא אעשה מטרה אבל תתנו דעות בתגובות ותצביעו, תתנו לי מוטיבציה להמשיך:)

יאלה עד לפעם הבאה

Daddy's baby | J.BWhere stories live. Discover now