Daddy Who?

פרק 4- בובה על חוט

Harry POV

טוב אולי שיחקתי את עצמי קצת תמים, עם המבטים המעריצים שדפקתי לילדה הזאת על הספסל.
היא לא כל כך בראש מעייני, אבא שלה הסתבך עם הבנק והלווה מאיתנו כסף. עד עכשיו? לא החזיר.
ועוד הייתי נחמד, הארכתי לו את הזמן בשבוע. לדפוק לו כדור בראש זה אפשרי, אבל משעמם קצת לא?
כנראה שמתישהו יחטוף גם את זה. בינתיים נשתעשע עם המשפחה המוזרה הזאת , ואולי על הדרך גם נשיג את הכסף בחזרה.
אתה לא מתעסק עם השוק השחור בלי השלכות, לא מלמדים אתכם בבית הספר?

Alice POV
אוקי אליס. בלי לחץ
בכינו אבל עכשיו התפקסנו
ברגע שהוא בא את דופקת לו את הברכייה הכי חזקה שאת יכולה ובורחת .
נו, אז מה אם אני 1.60?

טוב תפסיקי לדבר עם עצמך , את גם ככה חצי חולת נפש חצי מזוכיסטית כי ירשת את זה מההורים שלך.

אחרי המתנה של נצח שמעתי את קול צעדיו של הארי .

״מה את חושבת שאת עושה?????״ הצעקה שלו נשמעה בכל הבית.
הוא תפס אותי עוד לפני שהצלחתי לעשות משהו
״ לך תזדיין ״ ירקתי לו בפרצוף.
תוך שניות הייתי על הרצפה מקופלת מכאבים, הוא בעט לי בבטן ומשך אותי מהשיער לרצפה .
״את לא העיפרון הכי מחודד בקלמר אה? אתם משפחה שכזאת . אבל חבל, ניסיתי להיות נחמד . באמת! תראי איזה חדר קיבלת, מטומטמת.״
העיניים שלו היו שחורות מכעס ווריד התחיל לפעום במצחו.

״הא..הארי לא אני מצטערת בבקשה תעצור רגע ...״

לא הצלחתי לנשום. הוא גרר אותי במעלה המדרגות, לא עמדתי בקצב שלו אז נפלתי על הרצפה , הברכיים שלי השתפשפו ונשרטו עם כל מדרגה שעלינו והשאירו שביל של דם מטפטף.
הגענו לדלת ברזל ענקית , וכשהיא נפתחה גיליתי חלל חשוך, מאובק בעל ספה קטנה באמצע . חדר מהסיוטים.,אפילו חלון לא היה בו .

הוא דחף אותי לבפנים ויצא . נועל אחריו ומשאיר אותי בחושך מדממת ובוכה.

-
אני לא יודעת לכמה זמן נרדמתי אבל התעוררתי כשהדלת נפתחה והארי נכנס עם מגש אוכל .
הוא הניח את מגש האוכל בצד וזרק עלי עט ודף.
״אם את רוצה לאכול תכתבי בדיוק מה שאני אומר לך, בלי שטויות אליס. ״

פחח. הוא התכתיב לי מכתב איומים .
לרשום להורים שאני בסדר בלהבלה ואם הם לא ישלמו כך וכך כסף עד תאריך כך וכך אז הוא יהרוג אותי ויאדה יאדה יאדה.
התחלתי לצחוק .
״מה מצחיק?״
״אולי תהרוג אותי וזהו? במקום להיות מאפיונר צעצוע. איפה האקדח שלך?״

הוא אפילו לא הגיב, יצא והשאיר אותי שם. סעמק.
.
לא ראיתי אותו אחרי זה לדי הרבה זמן. את האוכל והמים קיבלתי מאנשים זרים , אבל הארי כאילו ונעלם.

Harry POV
אבא שלי, לא שרד.
שבועיים של מלחמה ברופאים מפגרים שרצו לוותר עליו ,לחינם.
אף פעם לא אהבתי אותו. אבל הוא השאיר לי את הנטל הזה, הנטל המשפחתי הזה של להיות בראש העסקים שלנו.
ופתאום אני מרגיש בודד

Alice POV
קמתי מכאב חד שפילח את הגוף שלי.
״הארי? .. הכל בסדר מה אתה...״
לפני שסיימתי לדבר הוא בעט בי . ברחתי לפינה של החדר , הדמעות התחילו לרדת. קצת שמחתי לראות אותו אחרי השבועיים שהייתי כלואה עם אפס תקשורת אנושית . ועכשיו אני כמו חיית טרף בורחת מפינה אחת של קיר לאחרת
״את יודעת אליס.. זה חדר מאוד קטן. אנחנו יכולים לשחק תופסת אבל הפיוז שלי מאוד קצר ״
הוא הדף אותי לקיר עם יד אחת ועם השנייה החל לחנוק אותי.
״זה מצחיק את יודעת?. בדרכ כל הזמן יש לך מה להגיד. הארי לך תזדיין, הארי יא מאפיונר צעצוע , הארי המשטרה תחפש אותך חחח. תראו אותך עכשיו נלחמת לאוויר .״
כשהוא עזב אותי נפלתי לרצפה . חשבתי שפה זה נגמר
אבל לא הכנתי את עצמי לשעתיים של התעללות פיזית, הוא הרים וזרק אותי, בעט בי, חנק אותי.לא עזב אותי לרגע
ואני? כמו בובה על חוט. לא יכולה לזוז בעצמי

שכבתי על הרצפה הקרה כשהחולצה שלי מלאה בחורים ובדם שלי. בקושי היה לי כוח להשאיר את העיניים פקוחות.
הארי ישב על הספה הקטנה באמצע החדר , מעשן סיגריה ומסתכל עלי . הג׳קט של החליפה המהודרת שלו מונח לידו , והחולצה שעליו מוכתמת בדם וחוטים פרומים מהמאבק שלי בו.

הוא קם מהספה וכיבה את הסיגריה עם הרגל שלו.
״....ל..״ ניסיתי למלמל כשראיתי אותו מתקרב אלי, אבל שום קול לא יצא ממני, פחדתי כמו שבחיים לא פחדתי.

״שששש מלאך. אל תזוזי.״

הוא הרים אותי כמו תינוקת ונתן לי להניח את הראש על החזה שלו .

הוא פסיכופט.