Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"זה לא נחשב" צעקה ואז שקט לכמה שניות "אני בסדר מרי" דיבור בטון מאופק ועוד קצת שקט. "אני יודעת ואני עדיין לא רוצה" עוד פעם באיפוק. אלכס היטבה את אוזנה על הדלת מצפה לשמוע עוד לפני שתכנס אבל נשמע רק שקט. אלכס החליטה בליבה שאם היא תספור עד 10 והיא לא תשמע עוד מילה היא תכנס. 1.. 2.. 3.. 4.. 5.. 6.. "אני בסדר" הפעם חלש לפגוע "יהיה בסדר" מיהרה לתקן. "אני לא צריכה את זה.." שוב שקט "ביי" 1..2..3..4..5..6..7..8..9..10 "היי" אלכס פתחה את הדלת "היי" הקול של אימה היה יציב. אלכס ניכנסה לסלון. אימה שכבה על הספה משחקת בשיערה. "איך היה בבית הספר?" "רגיל. איך את?" "רגיל" אימה עצמה את עיניה. אלכס עיקמה את פיה וסידרה שוב את התיק על כתפה. היא התלבטה לכמה שניות אם לפתוח את הנושא אבל החליטה שלא. היא נכנסה לחדרה וסגרה את הדלת. היא זרקה את התיק שלה על המיטה והתפללה שהיא לא מסריחה מסגריות. אלכס שיפשפה את עיניה בלי מחשבה יותר מידיי על האיפור הנמרח ושלחה את ידה לתיק. היא הוציאה משם את הפלאפון שלה והתלבטה לכמה שניות ולבסוף חייגה. "אלכסיי" נשמע קול אחרי כמה חיוגים "אלכסנדר" היא ענתה. כל כך לא היה לה כוח לזה. אלכסנדר צחקק. "מה את צריכה?" המבטא הרוסי שלו התגלגל דרך השפורפרת אליה "עזרה" "מפתיעה" אלכסנדר השתעל.
