1 2 3

•אלכס•

אלכס פילסה את דרכה לחפש את ג'קלין בין כל האנשים. מבלו כמובן כבר נבלע בניהם ואין לה שמץ איפה הוא.
היא הכניסה ידיים לכיסים לא מוכנה להסתכן שמישהו יכייס אותה.
ג'אקלין עמדה שם ליד שולחן הבר ונשענה על הכיסא משחררת עשן מאפה. כשהיא הבחינה באלכס היא הרימה את ידה ונופפה לה להתקרב.
אלכס התקדמה והתישבה על הכיסא שעליו נשענה ג'קלין.
"היי ג'ק"
"היי אלכס" ג'קלין הפנתה את ראשה לעברה וחייכה.
"קחי" אלכס הוציאה את ככסף מהכיס ודחפה אותו ליד הפנויה של ג'קלין
"תודה. איך הולך?" היא שאפה שוב מהסיגריה.
"בסדר. לאט לאט אני מניחה"
"יופי" ג'קלין שוב שיחררה עשן מהאף והפעם גם קצת מהפה.
"ג'וינט?" אלכס שאלה "מה קרה לבאנג?"
"עזבי" ג'קלין הניפה את ידה בביטול וגלגלה עיניים. "תעבירי נושא אין לי כוח להתעצבן. מה עם מבלו?"
"אני לא יודעת. הוא נפרד ממנה רק לפני חודש.."
"אז מה" ג'קלין העבירה את משקל רגלה לרגלה השנייה
"יאוו אלכס. ג'ק" נשמע מאחוריה קולו של מבלו. היא הסתובבה והוא התישב לידה
"היי חמור" אמרה ג'קלין וקרצה לאלכס
"חמור?" הוא שאל בהרמת גבה
"כי הוא מגיע" השיבה ג'קלין בפשטות ואלכס ניסתה לא להאדים.
"אני הולכת לראות אם הזונות האלו גמרו את השתיה" ג'קלין אמרה ובלי מילה נוספת היא הסתובבה. אלכס ראתה את הכרבולת האדומה שלה מתרחקת.
"יאוו אלכס" אלכס הסתובבה חזרה למבלו. "תקשיבי שנייה" הוא שיפשף את ידיו זו בזו "אנחנו יכולים לצאת רגע מכאן?"
"אבל רק הגענו" אלכס אמרה
"על מי את עובדת. בדיוק דיברנו על זה שאת לא בקטע של מסיבות"
אלכס האדימה
"בואי".
הוא קם מהכיסא והיא אחריו. הם יצאו מהבית הרועש והתקדמו למזח ממול הים ועמדו מולו. השיער שלה התנופף ברוח ועברה בה צמרמורת. אלכס חיבקה את עצמה.
"קר לך?" מבלו שאל ןבלי לחכות לתשובה קירב אותה אליה וחיבק את כתפה. אלכס הרגישה איך היא מאדימה. הם עמדו ככה כמה דקות בשקט.
לפתע אלכס הרגישה את הפלאפון שלה מרטט. היא הוציאה אותו מהכיס מקווה שזאת לא אמא שלה. לא. מספר חסוי. אולי איזה אוניברסיטה
"הלו?" היא ענתה בעוד מבלו עדיין בוהה בים
שתיקה. רק כמה רעשים סטטים
"הלו?" היא שאלה שוב
"אלכס. 0. להמשיך?" נשמע קול מעווט
"מה?" היא שאלה. אולי לא שמעה נכון
"אלכס. 0. להמשיך?" הקול חזר.
אלכס ניתקה את הטלפון.
"מי זה היה?" מבלו שאל
"כנראה טעות.." אלכס מלמלה.

לאה🐯