פרק 1 | עוזר אישי

2.5K 105 23
                                    

"קיונגסו, קום, אתה תאחר לעבודה." אימו של קיונגסו העירה אותו. "אני קם, אני קם." הוא אמר והיא יצאה מחדרו. הוא קם והחל להתארגן לעבודה החדשה שלו, הוא קצת חשש אבל ידע שיוכל להסתדר.

"נו, אתה מתרגש?" היא שאלה אותו כשסידרה לו את העניבה. "קצת, לא משהו רציני." הוא אמר לה עם חיוך. "אני זז, לכי תנוחי, היית ערה כל הלילה." הוא פקד עליה ויצא לדרכו."יאללה קיונגסו, קטן עלייך, יהיה בסדר." הוא חשב לעצמו שחיכה בתחנת האוטובוס.

"ג'ונגין אני נכנס." אביו של ג'ונגין אמר כשהיה ממול דלת חדרו של ג'ונגין. "אני פה." ג'ונגין אמר לאביו מאחוריו, הבהיל אותו בדרך.

"כמה פעמים אמרתי לך לא לעשות את זה?!" אביו של ג'ונגין נזף בו כשנתן לו כמה מכות וג'ונגין צחק. "בעיה שלך שלא בדקת את השטח." הוא אמר לאביו כשהמשיך לצחוק ושניהם התקדמו לסלון.

"אני רואה שאתה כבר מוכן לעבודה." אביו אמר לו כשראה אותו לבוש יפה ומכובד. "כן, לא כל יום אבא שלי ממנה אותי להיות המנכ"ל של החברה שלו." ג'ונגין אמר עם חיוך בכדי להציק לאביו ואביו נתן לו מכה קטנה בראש וצחק גם.

"ילד מעצבן, ממי לקחת את הגנים האלה."
הוא אמר. "ממך." אימו של ג'ונגין אמרה לאביו כשהתיישבה על הספה. "בוקר טוב לאישה הכי יפה שקיימת בעולם כולו." אביו של ג'ונגין אמר לאימו וג'ונגין הרגיש שהוא עומד לקבל בחילה.

"הלו, שני זקנים אני עדיין פה!" הוא נזף בהם בקול רם כשקם מהספה והם צחקו. "מתי תהיה לך כבר חברה?" אביו שאל אותו. "אמרתי לך כבר שאני הומו נכון? למה להציק לי?!" ג'ונגין רגז עליו כששתה מכוס הדם שלו.

"עוד הפעם השטות הזאת? בן שלי, אתה רק מבולבל מינית, אתה לא הומו, פשוט לא מצאת את האחת, בטח עד עכשיו כל מי שהיית איתה הייתה כונפה." אביו אמר לו. "אבא, רד לי מהוריד, תודה ביי." הוא אמר לו בעצבים ויצא מהבית בטריקת דלת.

"זקן מעצבן." הוא מלמל לעצמו כשנכס לאוטו היוקרתי שלו. הוא נסע למקום העבודה שלו וכעבור עשרים דקות הגיע וכשיצא מהאוטו ראה בחור שנראה בערך בגילו עם חליפה, רץ מהר אל תוך החברה ושיער כי הוא מאחר או משהו.

"לא לא, זה לא קורה לי, אני מאחר!" קיונגסו מלמל לעצמו כשנכנס למשרד הגדול וראה את כל העובדים החדשים עומדים כמו חיילים ומחכים למנכ"ל. הוא נעמד גם ליד כולם וחיכה עד שלאחר כמה דקות ראה בחור יפה תואר עם חיוך מואר, נכנס.

"שלום לכולם, אני המנכ"ל החדש שלכם, קוראים לי קים ג'ונגין ומהיום בשבילכם אני אדון קאי, הציגו את עצמכם בבקשה ותגידו גם איזה חיה אתם." ג'ונגין אמר וכל אחד הציג את עצמו עד שזה הגיע לקיונגסו.

"אני דו קיונגסו, אני בן 23 ואני הייתי מגדיר את עצמי כפינגווין." הוא אמר כשגירד בעורפו מהמבוכה וג'ונגין חייך. "כולכם משוחררים חוץ מקיונגסו." הוא פקד וכולם התפזרו, מלבד קיונגסו כמובן. "למה דווקא פינגווין?" ג'ונגין שאל אותו.

נשימה עמוקה (Boy×Boy)Where stories live. Discover now