קיונגסו קם בבוקר בתחושה מוזרה, הוא הרגיש שכל הלילה הסתכלו עליו, שבחנו אותו, אבל בכל פעם שהיה פוקח את עיניו לא היה שם אף אחד. "סתם דמיינתי." הוא מלמל לעצמו כששתה את כוס התה שלו ויצא מהבית לעבודה.
אך מה שהוא לא ידע, זה שג'ונגין היה זה שהביט בו ובחן אותו כל הלילה.
"איך אני לעזאזל הולך לשאול אותו את זה?" הוא מלמל לעצמו שהיה בדרך לאוטובוס ושמע צפירות של מכונית. הוא הסתובב וראה כי זה ג'ונגין שצפר לו. "בוקר טוב, קיונגסו." הוא אמר לו. "ב.. בוקר טוב אדונ... זאת אומרת, בוקר טוב." קיונגסו מלמל וג'ונגין צחק למראה פניו הלחוצות.
"כנס." הוא אמר לו. "אה, לא ת.. תודה אני אסע באוטובוס." קיונגסו מלמל. "לא ביקשתי ממך, פקדתי עלייך. כנס." ג'ונגין אמר לו רציני וקיונגסו עשה כדבריו ונכנס. "איך לשאול אותו את זה..." הוא חשב לעצמו כשהם נסעו לחברה.
"קרה משהו?" ג'ונגין שאל אותו. "לא לא, הכל בסדר." הוא ענה לו. "הגענו?" הוא שאל אותו כשראה שהמכונית עצרה וג'ונגין הנהן.
הם נכנסו ביחד למשרד והתיישבו כל אחד במקומו.
"יש לנו היום פגישה חשובה, עוד כמה דקות יכנסו לפה כמה אנשים ואתה תכתוב את כל מה שנראה לך לנכון ממה שהם יאמרו." ג'ונגין אמר לו כשעיין בכמה מסמכים חשובים ובדיוק דפקו בדלת. הוא קם ופתח את הדלת, לחץ לכולם את ידיהם והם התיישבו בשולחן הגדול שבמשרד שלו.
"תכירו, זה העוזר האישי שלי קיונגסו והוא הולך ללוות אותנו בפגישה היום." הוא הציג אותו בפני כולם והם הנהנו. "קיונגסו תביא לי בבקשה עט." הוא ביקש ממנו. "כן אדוני." קיונגסו אמר וכששם לב למה שיצא לו מהפה נבהל מעט, ראה כי ג'ונגין מסתכל עליו עם חיוך, כאילו השיג את מה שהוא רצה.
הפגישה נערכה משהו כמו ארבעים וחמש דקות וכשהיא הסתיימה אחד מהאנשים נשאר לחתום עם ג'ונגין על משהו. "היה לי העונג לעשות איתך עסקים אדון קאנג." ג'ונגין אמר לו. "גם לי איתך, אדון קים." הוא החזיר לו והוא ליווה אותו לדלת.
קיונגסו ישב במקומו, שכח בכלל ממה שאמר לג'ונגין ולאחר שג'ונגין ליווה את אדון קאנג, הוא נעל את הדלת והתקדם אל קיונגסו באיטיות עם חיוך. "קום." הוא אמר לו וקיונגסו קם ממקומו כשהוא מבולבל.
ג'ונגין תפס במותניו עם שתי ידיו והקריב אותם אל גופו.
"אתה שכחת משהו." הוא לחש לו באוזן.
"מ.. מה?" קיונגסו שאל אותו כשאנחה יוצאת לו מהפה מהסיטואציה שהיה בו איתו.
"תנחש, תנסה להיזכר מה אמרת לי מקודם בפגישה."
ג'ונגין אמר לו כשהרים את סנטרו של קיונגסו עם ידו הימנית ושידו השמאלית עדיין מחזיקה במותניו קרוב לגופו.
קיונגסו ניסה להיזכר ושיחזר את כל מה שקרה מתחילת הפגישה עד לסיומה אבל לא הצליח להיזכר בדבר. "אגב תודה על העט." ג'ונגין נתן לו רמז והוא נזכר.
YOU ARE READING
נשימה עמוקה (Boy×Boy)
Vampiros*1# בערפדים - 19/11/17* קים ג'ונגין הוא יורש של חברה גדולה ומצליחה בסיאול, הוא נולד למשפחת ערפדים והוא מסתיר את זה מהעולם. דו קיונגסו נולד למשפחה ענייה, והוא התקבל לחברה המצליחה של ג'ונגין שהוא המנכ"ל שם. הוא מתאהב לאט לאט בקיונגסו וקיונגסו בו ומה ק...
