פרק 14 | מה אתה מרגיש?

919 62 27
                                    

עברו כמה חודשים מאז שג'ונגין הציע לקיונגסו נישואים. שניהם היו מאושרים מאוד מכך והנה הגיע סוף סוף יום החתונה.
"אתה מתרגש אה?" אימו של ג'ונגין שאלה אותו כשסידרה את החצאית שלה.

"כן, קצת. טוב קצת הרבה." הוא אמר בציחקוק והיא חייכה על כך. "אני מאחלת לך שרק תשמח ילד יפה שלי." היא אמרה וחיבקה אותו חיבוק מוחץ. "א-אמא, את חונקת אותי!" הוא רטן והיא ציחקקה על כך ושיחררה מעט את האחיזה בו.

"איפה קיונגסו בכלל?" היא שאלה אותו סקרנית. "ישן, תכף אעיר אותו עבר עליו לילה עייף." הוא ענה לה. "ישן בשעה כזאת ביום החתונה?" היא שאלה בגבות מכווצות ועם חצי חיוך. "טוב, אמא אל תציקי לי." הוא אמר מובך כשהבין שהיא קלטה למה הוא התכוון בזה שאמר 'עבר עליו לילה עייף'.

"טוב בסדר בסדר, אראה אותך היום בערב באולם." היא אמרה ונעלמה משם לאחר כמה שניות. בנתיים ג'ונגין נכנס לחדר השינה, הביט כיצד קיונגסו ישן בשלווה וכשהוא זז איך הוא מתכווץ מקצת כאבים, נזכר בלילה של אתמול וציחקק על כך.

הלילה של אתמול
"בייבו קום." ג'ונגין לחש לקיונגסו הישן באוזן, נשך אותה מעט והחל לפזר לו נשיקות מצמררות בעורפו, שולח את ידו לטייל בגופו העירום. "דיי." קיונגסו מלמל ומבלי שרצה גניחה קטנה נפלתה מפיו.

"קום." הוא לחש לו שוב והפעם עבר לנשק את פיו. "נווו מה אתה רוצה?" קיונגסו שאל אותו בקול ישנוני וג'ונגין לחש לו באוזן את מבוקשו. "נו בשביל זה אתה מעיר אותי?! אני ישן!" הוא צעק עליו כשהתיישב.

"הנה עכשיו אתה ער." ג'ונגין התגרה בו והחל לצחוק. "לא אני לא! אני חוזר לישון ושלא תעז לנסות להעיר אותי!" הוא ציווה עליו ולאחר כמה שניות שכב על המיטה, עצם את עיניו, נתן לעייפות שלו לבוא. "אוף חתיכת מבאס." ג'ונגין חשב לעצמו. "שמעתי את זה." קיונגסו סינן בציחקוק קל ולאחר דקה נרדם.

ג'ונגין לא ידע מה לעשות, הוא יכל כמובן ללכת למקלחת ופשוט לענג את עצמו, אבל לא. הוא כל כך רצה את קיונגסו באותו רגע, שכבר לא היה לו אכפת ישן או לא ישן.

הוא החל לטייל עם ידו על גופו העירום של קיונגסו, התקדם עם גופו עוד קצת אליו וכשראה שהוא כבר קרוב מספיק, נכנס אל גופו במכה אחת. הוא בדק אם קיונגסו התעורר אבל לא, הייתה לו רק הבעה קטנה של כאב על פניו אבל לא יותר מזה.

ג'ונגין החל לנוע בתוך קיונגסו הישן וקיונגסו החל להתעורר מכל חדירה של ג'ונגין. "אה..." יצאה לו אנחה מענגת מהפה כשפקח קצת את עיניו וג'ונגין ששמע זאת חייך כי הבין שהוא התעורר. "ג'-ג'ונגין..." הוא גנח בישנוניות.

"אפילו לישון אני לא יכול?!" הוא רטן בקול רם כשכבר התעורר לגמרי וג'ונגין הגביר את הקצב שלו, מעניש את קיונגסו על כך שלא קם בעצמו. "פאק! ג'ונגין!" הוא גנח בקולניות ובעונג. ג'ונגין חייך מהמוזיקה שקיונגסו סיפק לאוזניו, מרגיש שבא לו לשמוע את זה לילה שלם.

נשימה עמוקה (Boy×Boy)Where stories live. Discover now