פרק 13 | התינשא לי?

807 63 21
                                    

"לשם! אני שומע אותו!" לאי צעק לקבוצתו והם החלו לרוץ אל אותו מקום, נכנסו וראו שם כבר את ג'ונגין והיג'ון הולכים מכות ואת קיונגסו קשור בשני ידיו ורגליו.

"אתה בסדר?" סאהון שאל את קיונגסו כשהתיר את החבלים וקיונגסו הנהן.
"הוא ברח." ג'ונגין הודיע לכולם והתקדם אל כיוונו של קיונגסו בצעדים גדולים, אוחז עם ידיו במותניו ומקרב אותו אליו, נושק לשפתיו.

"כואב לך?" הוא שאל אותו בדאגה כשראה סימנים אדומים על ידיו מהחבל. "כן." קיונגסו ענה לו וחיבק אותו. "אמא ביקשה ממני להודיע לכם שהם ניצחו אותם ושהם מחפשים רק את היג'ון." ביול אמרה כשצצה משום מקום.

"טוב, אנחנו חוזרים הביתה." סוהו אמר.
"עשיתם טוב קבוצת השאגה, נתראה עד לפעם הבאה." ג'ונגין אמר להם עם חיוך והם חייכו אליו בחזרה ונופפו לשלום, נעלמים משם.

"נחמד. אני חוזרת הביתה להשלים שעות דייטים עם באקהיון, להית." ביול אמרה לג'ונגין וקיונגסו ונעלמה משם בתוך שניה.
"מה אתה אומר? שנשלים את הדייט ששכחנו במיטה?" ג'ונגין שאל את קיונגסו בלחישה סקסית וקיונגסו גיחך.

"לא." הוא ענה לו. "ל-לא?" ג'ונגין שאל כשפער את עיניו. "קודם תנסה לתפוס אותי." קיונגסו אמר והחל לרוץ. "אל תשכח שאני יותר מהיר ממך!" ג'ונגין צעק לו כשרץ אחריו.
"תנסה למצוא אותי בבית!" הוא צעק לו ולאחר שניה, נעלם מתווך הראייה של ג'ונגין.

"תינוקי שלי." ג'ונגין מלמל לעצמו בציחקוק על התנהגותו של קיונגסו, ממשיך לרוץ ולאחר כמה דקות הגיע הביתה. "יש לך דקה לצאת. אם לא, אתה תענש." הוא הודיע בקול רם כשהתיישב על הספה, ולא נשמע זכר מקיונגסו.

"30 שניות." הוא מלמל לעצמו ועדיין לא היה שום זכר מקיונגסו. "10 שניות." הוא חשב בליבו וכשראה שקיונגסו עדיין לא יצא ממחבואו, הוא קם מהספה והחל לחפש אותו.

"מצאתי!" הוא צעק כשפתח את דלת חדריהם וראה את קיונגסו שכוב על המיטה רדום. הוא הוריד את חולצתו ונשכב לידו,
מושך את גופו אליו ככה שהוא מחבק אותו.
"תחלום חלומות טובים, בייבו שלי." הוא לחש לו קרוב לשפתיו ולאחר מכן, נתן לו נשיקה קטנה.

"ג'ונגין... רוץ." קיונגסו מלמל מתוך שינה וג'ונגין ליטף את פניו ברכות. "ששש, זה רק סיוט אהוב שלי, אני כאן." הוא לחש לו באוזן, אך הסיוט של קיונגסו רק התגבר, והוא החל להתנשף. "רוץ!" הוא מלמל שוב כשהוא עדיין מתנשף וג'ונגין כבר נלחץ והחליט להעיר אותו.

"בייבו, בייבו קום." הוא ניסה להעיר אותו כשהזיז את גופו, אך הוא לא התעורר.
הוא נלחץ עוד יותר מפני שקיונגסו לא התעורר, והוא לא כזה ידע מה לעשות, אז הוא פשוט נשק לשפתיו בתקווה שהוא יגיב ויתעורר מהסיוט שלו.

לאחר כמה רגעים, קיונגסו אכן הגיב לנשיקה ונישק את ג'ונגין בחזרה. "מה חלמת?" ג'ונגין שאל אותו בדאגה כשליטף את שיערו, והוא התבונן בו עם עיניו הגדולות.
"אה... סתם, סיוט." הוא מלמל ופניו נצבעו באדום.

נשימה עמוקה (Boy×Boy)Where stories live. Discover now