Always Love You (M×M)

בוקר מרוחק

כינויים:

אלק- צייד הצללים.

מגנוס- מכשף.

בוקר מרוחק 

אלק עמד מול החלון הרחב בבית של מגנוס "יש גשם זלעפות בחוץ". 
"כן, טוב, אתה תמיד מוזמן להישאר כאן" מגנוס כרך את זרועו סביב המותן של אלק ונשאן אליו, אלק חייך אליו בחזרה.
"אני כנראה אני אנצל את הזדמנות הזו" אלק הניח את ידו על כתפו של מגנוס.
"יש לי רעיון!" חיוך מסתורי עלה על פניו, המכשף הושיט את ידו לעברו של צייד הצללים "בוא".
"לאן אנחנו הולכים?" אלק הביט בו בחשד אבל הניח את ידו בזו של המכשף.
"תסמוך עליי קצת" מגנוס החזיק בידו של ציד הצללים בחוזקה והוביל אותו לעבר שער שהוא פתח.
"ועכשיו ברצינות?" שאל אלק והביט בו במבט תוכחה.
"לפריז" חייך.
"מה?" אלק הביט בו המום.
"תחשוב על זה" מגנוס חייך והניח את שפתיו על שפתיו של צייד הצללים "תחשוב על פריז".
"אני לא מאמין שלקחת אותנו לכאן" צייד הצללים הביט לעבר העיר המוארת בלילה.
"אנחנו הולכים ליהנות" מגנוס השיב בחיוך מיודע ומשך את אלק אחריו. 
"הכול כל כך-" אלק הביט סביבו מנסה למצוא את המילה המתאימה "מואר" לבסוף הוא אמר, מנסה לשמור את כל התמונות היפיפיות של הנוף שסביבו בראשו.
"זה הרבה יותר מזה" חייך מגנוס בחזרה הניח את ידו על לחיו של אלק "הרבה יותר מזה, אתה תאהב את זה" אלק עצם את עיניו, המגע המוכר של מגנוס על לחיו תמיד היה מבורך מגע המוכר שלו שיכל להרגיע אותו.
מגנוס הוריד את ידו "יש לנו עוד את כל הלילה לפנינו, ויש המון מקומות שאני רוצה להראות לך, בוא".
"איזה גלידה תרצו?" עצר אותם אחד המוכרים ברחוב.
מגנוס הביט לעברו של אלק, צייד הצללים רק משך בכתפיו "תביא לנו שניים וניל" השיב מגנוס בצרפתית רהוטה.
"אתה יודע גם צרפתית?" שאל אותו אלק.
"היה לי זמן ללמוד" הוא הגיש את הגלידה.
"כן, אני מניח שכן, לאן עכשיו ?" שאל אלק.
"לאן שתרצה" השיב מגנוס ואלק משך בכתפיו "אני לא באמת יודע, אתה מוזמן להוביל את הדרך".
"יהיה לי לכבוד" המכשף החווה קלות לעבר אלק ושילב את ידו בידו של אלק, הם הלכו יחד.
"זה יפיפה" אמר אלק, התפעל כמעט מכל מה שנקרא בדרכם.
"זה האייפל" אמר מגנוס, הצביע לעבר המגדל שנראה מרוחק אך עדיין התיימר מכל שער הדברים סביב.
"אפשר ללכת לראות?" צייד הצללים הביט בעיניים נוצצות במגנוס.
"אסור לנו לעזוב בלי לראות" השיב מגנוס ורץ גורר אחריו את אלק.
*
"למה אנחנו כאן?" שאל אלק את מגנוס שהמכשף קיפץ את המפתחות בין ידיו, מגנוס רק שלח לעברו חיוך "כי זה מדהים להתעורר כאן, הזריחה מדהימה".
אלק ציחקק "טוב, אני מניח שזוהי סיבה מספיק טובה בשבילך, אבל אנחנו חייבים לחזור מחר, אני צריך לחזור למכון".
"אל תדאג" אמר מגנוס "נחזור לפני שמישהו ישים לב".
"אני בטוח שאיזבל תשים לב" אמר לעצמו בשקט.
"מה אמרת?" הביט לעברו מגנוס, אלק רק ניער את ראשו "שום דבר משנה" הוא חייך בחזרה חיוך קורן.
"אתה הולך לאהוב את זה" מגנוס אמר והשתמש בקסם על מנת לפתוח את הדלת וקיפץ את המפתח לידיו של אלק "אתה תצטרך את זה יותר ממני" הוא קרץ לעברו.
אלק הניד את ראשו בחיוך אירוני ונכנס אחריו לחדר.
מולו נחשפה סיוטיה יפיפה, אלק נכנס בצעדים זהירים "זה רק לעכשיו, למה להשקיע כל כך הרבה".
"כי אתה שווה את זה" הוא הניח את ידו על כתפו של אלק והתקרב כדי לנשק אותו קצרות. אלק הניח את ידו על מותניו והשאיר אותו קרוב להעמיק מעט את "אתה מדהים".
"הנוף כאן עוצר נשימה" אמר אלק ופתח את הווילונות לרחבה, נתן לאור מבחוץ להיכנס ולהאיר את החדר.
מגנוס הסיר את הנעלים שלו "אני נכנס להתקלח" אמר.
אלק הסיר את החולצה ואת הנעלים ונשכב על המיטה הרחבה בחדר והביט סביב, הוא לא האמין שהוא כאן, אבל הוא היה מאושר, באמת מאושר.
מגנוס היה כל מה שמעולם לא חיפש אבל היה צריך, הוא הניח את ראשו על הכרית ועצם את עיניו ואפילו לא הרגיש שהוא נרדם.
"אלק, אתה חייב לראות את זה" מגנוס נכנס שמגבת כרוכה סביב מותניו והביט מופתע לעבר המיטה שצלילי נחירות נמוכים נשמעו ממנו, הוא לא יכל לחייך. למול המראה החמוד הזה.
"טוב, כנראה שתראה מחר" מגנוס הניח את הפלאפון שלו לצידו והתלבש ונכנס למיטה לצידו של אלק.
*
"בוקר טוב" אלק אמר, זרועותיו היו כרכרות סביב מגנוס שישן על חזהו.
"בוקר טוב" חייך מגנוס והרים את עיניו לעברו של צייד הצללים.
המכשף הסתובב שידו של אלק עדיין אליו והביט לעבר החלון "הזריחה מדהימה" אמר.
אלק הצמיד אותו אליו והניח את ראשו על כתפו "בהחלט מדהים, גם אתה".
"תודה על בוקר מקסים איתך" השיב מגנוס.

~~~

דרך אגב הסיפור הזה עלה לדף הרשמי של בני הנפילים בפייסבוק.באהבה, וויט א'נגל.