פרק 15 - מצטער

440 18 1
                                    

״לא זה לא היה במקום אחי״ לירון אמר, ״אני יודע, אני אבקש סליחה״ אמרתי כשלקחתי שאכטה מהג׳וינט ששון גלגל לי. ״שלא יחזור על זה! ומאיפה ידעת על זה בכלל?״ לירון שאל וחטף לי את הג׳וינט, היו איתנו עוד חמישה חברים. ״היא סיפרה לי״ אמרתי, ״לך היא סיפרה? למה? מה אתם בקשר?״ שאל בחשדנות, ״סתם יצא לנו לדבר כמה דקות״ אמרתי והוא הנהן. ״שון יא מנייאק!״ שמעתי צעקה מעבר לגדר של המחששה. ״אדם אחי! מה קורה?״ שון ולירון הלכו לכיוונו, הוא היה עם האוטו שלו. מזדיין אחד, לכל מקום הוא דוחף את האף שלו.
״בוקר טוב יא בני זונות״ ליאב בא והתיישב על הספה, עייף כרגיל עם שקיות בעיניים וישר נרדם. ״אחי איפה איתן?״ שמעתי את אדם שואל את שון, ״הוא עם אחותו של לירון אני חושב״ שון ענה, ״כן הם חברים טובים״ לירון אמר ואדם חייך.
״ליאב!״ שון צעק לו, הוא ישר נבהל וקם מהספה, ״מה אתה לא רואה שאני ישן? אתה תקבל מכות״ ליאב אמר בצרידות ופרצנו בצחוק, ״תראה מי פה!״ שון צעק לו והוא הבחין באדם, ״פאק״ ליאב אמר והעיף את התיק מגבו ורץ גם אליהם.

מה כל כך מעניין בו? שונא אותו ואני עוד צריך להחזיר לו על מה שהיה אצל לירון בבית. הם חזרו מחוייכים וישבו על הספות. ״מה אחי? אתם עדיין לא מדברים?״ ליאב שאל, ״לא.״ אמרתי בעצבים, ״הם הלכו מכות אצלי בבית״ לירון אמר והמשיך לעשן, ״מי לקח?״ ליאב שאל, ״אדם אחי״ לירון אמר והתמלאתי זעם, ״סתום תפה יא הומו! עוד מילה אחת ואני עולה עליכם עם המכונית״ צעקתי והם צחקו, ״תרגע אחי, סתם צוחקים איתך״ שון אמר ונרגעתי, טוב ניסיתי.
״אני אחזור עוד רבע שעה, עוד כמה זמן יש עד לשיעור השני?״ שאלתי, כמובן שאנחנו מבריזים משני השיעורים הראשונים כהרגלינו. ״חצי שעה, ואז יש עוד ארבעים דקות ישר״ ליאב אמר תוך כדי שהוא ישן, ״טוב, התיק שלי פה ומי שנוגע לי בסיגריות מת, הן ספורות״ אמרתי והלכתי משם. נכנסתי אל מזכירות הבית ספר, מנסה שהמנהל לא יראה אותי. ״מה קורה אילנה?״ שאלתי את המזכירה.

״הכל טוב אורצ׳וק, מה אתה צריך?״ שאלה, זה כבר ידוע שאוהבים את הבעייתיים. ״איפה אבישג לוי לומדת עכשיו?״ שאלתי, ״אם אתה מפריע לה זה הסוף שלך! היא לומדת בכיתה מספר 6׳״ היא ענתה והלכתי משם במהירות. פתחתי את דלת הכיתה ובמזל המורה שהכי אוהבת אותי בכל הבית ספר הזה לימדה אותה, המורה שלי למתמטיקה. המקצוע היחיד שאני לא מזלזל בו. ״בוקר טוב עליזה, אפשר את אבישג?״ שאלתי אותה והיא חייכה, עליזה כמובן, הלוואי שאבישג הייתה מחייכת אחרי מה שקרה. ״בשביל מה?״ שאלה, ״אילנה צריכה אותה לרבע שעה בדיוק״ אמרתי והיא הנהנה. אבישג קמה מהכסא, אוספת את הטלפון שלה אל הכיס האחורי של הג׳ינס הכחול בהיר והצמוד שלבשה, ואליו הצטרפה חולצה לבנה צמודה עם מעט מחשוף.

״מה?״ שאלה כשלקחתי אותה אל מאחורי הכיתות, ״מה? מה הפעם אור מה? שוב באמת ללכלך על אדם? תעזוב אותי כבר, חשבתי כבר שאחרי המסיבה הכל יהיה בסדר. שוב להגיד לך שאתה זה שקלקלת את הכל? דיי, תשחרר ממני! תמצא מישהי אחרת דיי כבר!״ היא צעקה עליי באדישות. ״לא באתי להתלונן או לזיין את המוח, באתי כדי-״ ״כדי מה? מה הפעם? אתה תמיד מבקש סליחה ואז דופק את זה, ועוד חשבתי שנוכל להיות חברים טובים אחרי שדיברנו מחוץ לבית שלי אבל לא, היית חייב להגיד ששכבתי עם אדם כאילו שזה עניינך״ היא קטעה את דבריי, ״כדי להצטער, לא לבקש סליחה. להצטער. או שתתני לי צ׳אנס ואני אוכיח את עצמי ולא אציק יותר, רק ידידות לא מעבר הנה דיי, תשתפי אותי בחבר הזה שלך ואני אספר לך על מה שיש לי וזהו או שננתק את הקשר״ אמרתי לה עייף כבר מכל זה, אני דפוק היא לא מחדשת לי. ״ננתק את הקשר.״ היא אמרה ובאה ללכת.

תפסתי את ידה ומשכתי אותה שוב אליי, ״לא, תתני לי צ'אנס״ ביקשתי והיא הססה, ״אחד! יש לך צ׳אנס אחד וזהו. לא רוצה יותר את הרומנים האלה מאחורי הגב של לירון, יש לי את אדם ויש לי אותך מעכשיו כחבר טוב.״ היא אמרה וצלצול הטלפון שלה נשמע, ״זה אדם, הכל טוב איתנו?״ שאלה לפני שענתה, ״כן...הכל טוב״ עניתי לה, לא מרוצה מאדם אבל לפחות אוכל לדבר איתה על דברים, זה עדיף על לא לדבר בכלל. "כן אני אבוא" היא צחקקה אל הטלפון, היא המשיכה לדבר מעט וחזרה. "אני צריכה להכנס לשיעור עכשיו, נדבר בערב" היא אמרה, חבקה אותי קלות וחזרה לכיתה שלה. אני מת שנהיה בקשר טוב, כרגע זה יבש ואני לא יודע עד כמה לירון ישמח מזה, אני דיי בטוח שהוא הולך להתחרפן.

"נודר שלא נגעתי לך בסיגריות" ליאב אמר ועזב את התיק שלי במהירות, "כן אז מה חיפשת?" שאלתי וכולם צחקו, "מצית אני נשבע לך" הוא אמר בקול העייף שלו וצחקתי, זרקתי לעברו את המצית והוא הדליק את הסיגריה. "לאן הלכת?" לירון שאל, לא ידעתי מה להגיד לו, מה? שדיברתי עם אחותו? גם שון, ליאב, דין ועכשיו איתן הצטרף היו שם. לא רציתי להשמע מנייאק. "אני אגיד לך אחר כך" עניתי לו, "נו דבר" שון אמר מסוקרן. "הלכתי לבקש מאבישג סליחה" אמרתי, "נו ומה עכשיו?" שאל, "שלום שלום, בערך" אמרתי והוא הדליק סיגריה. "למה בערך?" שאל, "מפריע לך אם נהיה ידידים?" שאלתי אותו, "כן." ענה ולקח שאכטה ארוכה, "למה אחי?" ליאב שאל אותו, לפחות הם לא אמרו לי משהו על זה. "כי זאת אחותי, אם אני הייתי ידיד של קלי?" שאל, "אחי קלי בת ארבע" אמרתי והוא נאנח. "באיזה קטע של ידידים?" שאל, "סתם, מדברים וזהו" עניתי והוא הנהן.

"תקשיב לי טוב אבל, אחי אם אני מגלה שעשית משהו או בסגנון, אני מזיין אותך מכות רצח" הוא אמר, "מזיין אותה?" שון שאל ולירון נתן לו אגרוף לכתף. "אל תגיד את זה" הוא אמר עצבני. "לא יקרה כלום" עניתי לו והוא שתק. נראה לי שזה היה נכון שלא יקרה בינינו כלום. "קיצור מה עושים היום?" איתן שאל, "אחי מה בא לך?" דין שאל, "בואו למועדון" איתן אמר והסכמנו,באמת לא יזיק לי להתרחק מאדם הבן זונה הזה.

FREAKING ME OUTWhere stories live. Discover now