הצד האפל של הירח

חשוב לי להבהיר

העל-טבעי בספר שלי שונה טיפה ממה שמקובל אצל אחרים.
אנשי זאב הופכים לזאבים רק בליל ירח מלא, והם לא יכולים לשלוט בזה. אפשר להוולד איש זאב ואפשר להפך בנשיכה. אנשי זאב כן חזקים יותר ומהירים יותר מאנשים באופן טבעי אבל הם עדיין בני אדם.
לאיש הזאב המודרני הלהקה משמשת יותר כמו קהילה או מרחב בטוח ותומך (אבל יותר נכון להגיד שהוא אמור להיות כזה אבל לרוב הוא לא באמת). אנשי זאב בלי להקה פגיעים יותר ויותר קשה להם להתמודד עם בעיות.
חלק מהלהקות משמשות גם לסוג של קמונה לאנשי זאב צעירים וחלק הן בעלות הסטוריה ארוכה וחוקים קשים בנושאים כמו נישואין, אמונה וכד'. יש להקות (כמו הלהקה שבה נולד אגת) שהן מאוד פרימטיביות ונוקשות.

גם הערפדים חיים בסוג של להקה אבל הם קוראים לה קן.
אצל הערפדים אין מעמדות כמו שיש לאנשי זאב (אלפא, אומגה, בטא) ולרוב הם מתנהלים באופן דמוקרטי (לטוב או לרע).
גם ערפדים חזקים יותר באופן טבעי מבני אדם ובמקום לאכול הם שותים דם (של כל בעל חיים). לערפדים בסיפור שלי אין כוחות-על, הם לא רצים או קופצים כמו שזה מתואר במקומות אחרים. הם כן חזקים ומהירים יותר אבל לא בצורה מוגזמת.
הערפדים נשרפים מקרני השמש.

בעולם שלי יש עוד הרבה יצורים שונים, בינהם שדים, מדיומים, מכשפים ודברים בסגנון.
הספר הזה מתמקד רק באנשי זאב.