*שעון מעורר מצלצל*
"שיט כבר בוקר??!" שאלתי את עצמי
כיביתי את השעון המעורר שמתי מוזיקה והלכתי לשירותים עשיתי את דבריי והלכתי להתלבש
"מה ללבוש שיט טוב נו שיהיה כמו תמיד ג׳ינס קרעים וחולצה ארוכה מה אכפת לי"
התלבשתי והלכתי לאכול ואח שלי ישב שם מאיזו שהיא סיבה לא ברורה
"למה אתה ער אין לך בית ספר ויש לך היום חופש.."
"אה עזבי אני צריך ללכת לאן שהוא"
"לאן?"
"מה אכפת לך"
"נווו ג׳קיייי"
הוא צחק והלך לחדר, היסתכלתי אליו במבט של כלבלב עצוב והכנתי לעצמי אוכל
"תכלס יש לי אח נחמד אבל לפעמים הוא מעצבן"
חשבתי בזמן שקלטטי שאני מאחרת לאוטובוס
"שיט אני חייבת לרוץ"
יצאתי מהבית ורצתי בכל המהירות לתחנת האוטובוס, הגעתי בול בזמן אבל אז ראיתי את האקס שלי לא היינו ביחד הרבה זמן אבל בזמן שהינו ביחד הוא הכיר לי ידידה שלו ואז שברתי לו את הלב ונפרדתי ממנו בשביל להיות איתה (זו חברה שלי למי שלא אבין) לא נעים אה...
"היי אנבל"
"היי מה אתה עושה כאן"
נוסע לבית ספר, מה לא אמרתי לך שאני עובר לבית ספר שלך?"
"האמת שלא אבל מגניב"
שיט הוא ממש מוזר אבל בקטע רע הוא מסוגל לאנוס....
חשבתי ושמתי אוזניות, הדלקתי על הכי חזק כדי לא לשמוע כלום מבחוץ.
אחרי כמה דקות הגענו והלכתי לכיתה.
YOU ARE READING
הסיפור המסובך שלי...
Mistério / Suspenseהיי אני אנבל בת 15 יש לי אח בן 25 אני בכיתה י ההורים שלי התגרשו כשהיתי בת שנה וחצי אני פריקית ופאנסקסואלית לומדת בבית ספר של ערסים ופרחות יש לי חברה וזה הסיפור שלי...
