הסיפור המסובך שלי...

פרק- 8

*שעון מעורר*

*נקודת מבט אדריאן*

פתחתי את עיניי וראיתי את אנבל ישנה לידי היא נראת כל כך שלווה כשהיא ישנה חשבתי וכיביתי את השעון המעורר ואנבל בדיוק התעוררה
*בוקר טוב יפה שלי*
אמרתי וחיכתי חיוך קטן
*בוקר* היא ענתה החזירה חיוך והתחילה להתמתח
קמתי והלכתי לשירותים בחדרה מצאתי בארון מברשת שיניים חדשה וציחצחתי שיניים שטפתי פנים התקלחתי חמש דקות ויצאתי מהשירותים ראיתי את אנבל עדיין ישנה לא רציתי לעיר אותה אבל יש בית ספר ואני חייב
*אנבל קומי* אמרתי וניארתי לה את הכתף
*אני לא ישנה אני ממצמצת בעיטיות* היא אמרה והתחלתי לצחוק ואז ג׳קי נכנס לחדר
*בוקר טוב מה נשארת לישון כאן?* הוא שאל בקול מופתע
*אה כן, ודרך הגב תעזור לי לעיר אותה* אמרתי וצחקתי
*קומי אכנתי לך פנקייקים* ג׳קי אמר ואנבל קפצה מהמיטה
*איפההההה* היא צעקה ואני טג׳קי התחלנו לצחוק *במטבח* הוא ענה לה בקול צוחק ויצא מהחדר
*שיט שוב נפלתי בזה* היא ענתה בברוגז והלכה לשירותים
אני הלכתי לחדר של ג׳קי לבקש ממנו בגדים (הינו באותה מידה והוא למד בבית ספר שלנו פעם)
*ג׳קי יש לך אולי בגדים להביא לי?* שאלתי והוא זרק לי חולצת בית ספר שחורה וג׳ינס רגיל מTNT *תודה* אמרתי ויצאתי מהחדר שלו ונכנסתי לחדר של אנבל והתחלתי להתלבש ואנבל בדיוק יצא מהשירותים ולקחה חולצת בית ספר לבנה מכנס קצר תכלת וגרביי ברך לבנות עם פס תכלת והתלבשה היא כל כך יפה אני שמח שהיא שלי רק שלי חשבתי וסיימתי להתלבש *אתה בא לאכול?* היא שאלה וחיכה הנהנתי לכן ויצאתי מהחדר שלה ירדנו למטבח ואכלנו פנקיקים הם היו ממש טעימים אבנתי למה היא קפצה ככה כשהיא שמעה שיש פנקיקים אכלנו ויצאנו מהבית לכיוון האוטובוס עלינו על האוטובוס בדרך דיברנו קצת כשהגענו ראיתי את רון שהיה חבר ממש טוב שלי *היי רון* צעקתי והוא הסתובב בבלבול הוא ראה שאני ואנבל מחזיקים ידיים והנהן לי לכל הכבוד חיכתי חיוך קטן והלכנו לכיתה *תגידי למה את שותקת?* שאלתי את אנבל מודאג
*סתם כואב לי הגרון* היא ענתה בקול צרוד וצחקתי בדרך ראינו את השרמוטות של הבית ספר שיר נוי ומיאה
*היי אנבל איך עובר עלייך היום עוד לא רוצה להתאבד* נוי צעקה וצחקה ואנבל השפילה את מבטה והתחילה ללכת עצרתי אותה ועזבתי לה את היד הלכתי אל עבר נוי וגיל נעמד לפני ואמר *שלא תעז להתקרב אלייה*
*אז תגיד לכלבה שלך שלא תצעק על חברה שלי*
*איך קראת להה?!?* הוא צעק בקול מעיים
*כלבה* עניתי וחייכתי כיוך זדוני
*אתה לא תקרא לה ככה* הוא אמר וניסה לתת לי אגרוף לפנים אבל עצרתי אותו
*אני אקרא לה איך שבא לי* אמרתי ונתתי לו אגרוף לבטן וברכית לבייצים הוא נפל והתחלתי לבעוט לו בפנים
*מישהו עוד רוצה* שאלתי בציניות והיתה דממה
הסתובבתי והלכתי לאנבל שהיתה שם כשהתקרבתי היא קפצה עלי וחיבקה אותי ולחשה לי באוזן *תודה אתה הגיבור שלי* ונישקה אותי בלחי.