הסיפור המסובך שלי...

פרק- 13

*נקודת מבט אנבל*
*בוקר*

התעוררתי ליד אמה ונזכרתי בכל מה שהיה אתמול והשעון המעורר שלי צלצל, כיביתי אותו ונכנסתי לוואטסאפ והיתה הודעה מאדריאן
"יפה שלי כשתקומי תתקשרי יש היום כנס אני אכנס אלייך"
הערתי את אמה
"אמה תתעוררי" אמרתי ונתתי לה נשיקה במצח
"מה... מה השעה עכשיו... מה היה אתמול"
היא אמרה בקול רדום
"תיזכרי אחר כך אני הולכת להתקלח" עניתי ונכנסתי לשירותים
אחרי שהתקלחתי יצאתי מהשירותים וראיתי את אמה בוחרת בגדים
"לכי תתקלחי אני אבחר לך בגדים" אמרתי והתקרבתי לארון
הוצאתי מכנס קצר בצבע שחור חולצת בטן עם שרוול ארוך וגרביי ברך ורודות עם פסים שחורים בשביל אמה ולעצמי לקחתי שמלה עם ציורים של כל דבר אפשרי ובכל צבע שקיים וגרביונים עם חתולים בברכים
התלבשתי והלכתי לאכין פנקייקים אחרי כמה דקות אמה יצאה מהחדר שלי והיא נראתה כל כך יפה
"ואו את.. פשוט מושלמת" אמרתי ונתתי לה צלחת עם פנקייקים ומייפל שתיינו אכלנו ואדריאן נכנס לבית שלי ונתן לי נשיקה בלחי
"היי יפה שלי" אמר והתיישב ליידי "יאללה אנחנו צריכים ללכת"
"טוב חתיכי" עניתי וקמתי מהכיסא לקחתי את התיק שלי ואת הארנק שלי לקחתי גם את התיק של אמה ונתתי לה אותי יצאנו מהבית ועלינו לאוטובוס
הגענו לכנס ונכנסנו
ישר איבדתי את אדריאן ואמה והלכתי סתם לטייל ולחפש אנשים מגניבים
"היי רוצה לשחק איתנו" מישהו בא אלי ושאל
"אהא טוב(?)" עניתי והתיישבתי
אני לא כל כך הבנתי מה אני עושה כאן אבל זרמתי
ואז מישהו בא והתיישב מולי
"את מדהימה" הוא אמר ואני דיי בטוחה שהסמקתי
"רוצה חיבוק" שאלתי בקול מבולבל