הסיפור המסובך שלי...

פרק- 6

אני ואדריאן נכנסנו לכיתה וקארי ישבה וקראה ספר
*היי קארי* אמר אדריאן
קארי הרימה את מבטה
*היי* היא ענתה וחזרה לקרוא את הספר
באותו רגע אמרתי תודה לכח מה שקיים שהיא לא מאוהבת בו כי הוא יהיה שלי רק שלי
אדריאן תפס את התיק שלי ושם אותו במקום שלי
*מה אתה עושה אני יכולה לבד* אמרתי וצחקתי
*חכי שניה* הוא ענה וחזר עלי הוא תפס את היד שלי ולקח אותי לחצר *לאן הולכים?* שאלתי
*עוד שניה תראי* הוא ענה וצחקק
*טוב* עניתי וצחקתי
הגענו לאיזה מקום מוזר באיזה פינה בחצר והוא התישב על הספסל
*איפה אנחנו* שאלתי בקול טיפה רועד
הוא התעלם והשיב אותי עליו והינו עם הפנים אחד לשני
*מה אתה עוש....*  הוא קטע אותי
הוא נישק אותי יותר בסגנון מזמז
הוא הרים אותי וקם המשכנו להתנשק והוא הצמיד אותי לקיר
הוא הכניס לי ידיים מתחת לחולצה ונגע לי בגב
*מה קורה כאן* שמעתי את קארי אומרת בקול רועד
אדריאן החזיר אותי לרצפה והתנתקנו אחד מהשני
*מה קורה כאן?* אדריאן אמר בקול ציני
*אתם ביחד??* שאלה קארי וכמעט בכתה
אני העדפתי לא להתערב כי אהבתי את מה שקורה
*כן* אמר אדריאן בקול בטוח והסתכל עלי
הנהנתי לו לכן וחזרתי להסתכל על קארי שכבר התחילה לבכות וברחה לכיתה
*מה זההיה עכשיו?* שאלתי את אדריאן במבט מבולבל
*אני אוהב אותך* הוא הסתכל עלי וחייך
*גם אני אותך* אמרתי והחזרתי לו חיוך
הלכנו לכיתה וגילינו שאיחרנו לשיעור עם המנהלת בעשרים דקות
*אופסי* לחשתי כשפתחנו את הדלת
אדריאן תפס את היד שלי ואמר
*סליחה פשוט אנבל נפלה על היד אז עזרתי לקום ואז הלכנו לשטוף את זה וירד לה דיי הרבה דם הוא עזב אותי ןהיה לי ציור של פצע שנראה ממש אמיתי על היד
היתי בשוק איך הוא עשה את זה
*טוב תיכנסו ותשבו במקומות*
הרגשתי כאילו אבל ירדה לי מהכתפיים
התישנבנו בייחד והוצאתי את המחברת וכתבי
*איך עשיתה את זה* והעברתי לו את המחברת
הוא הראה לי את היד והיה לו שם נייר רטוב וביד השניה היה לו מזרק בלי מחט עם טיפה מים ואז הסתכלתי על היד והיה לי שם קעקוע של פצע שיורד במים
*אומייגאד* כתבתי  במחברת והוא חייך