הסיפור המסובך שלי...

פרק- 4

אחרי בית ספר הלכתי הביתה ללא מצב רוח, זרקתי את התיק על הרצפה ונשכבתי על המיטה

-טוק טוק טוק-

*מהה* צעקתי בחוסר רצון
*אני יכול להכנס ילדונת?* שמעתי את ג׳קי צועק
*כן* צעקתי באותו טון

ג׳קי נכנס לחדרי והתישב על המיטה

*מה קורה ילדונת את נראת עצובה* שאל אותי והפנתי ממנו את מבטי
*סתם אין לי מצב רוח* שיקרתי והוא ידע את זה אבל הוא לא רצה ללחוץ עלי
*איך היה היום הראשון בבית ספר?* הוא שאל וחייך חיוך קטן
*כמו תמיד שום דבר חדש* עניתי והחזרתי לו חיוך קטן ומעולץ
*איך עם אדריאן?* הוא שאל והופתעתי מאיפה הוא יודע על אדריאן
*מאיפ..*  *זה לא משנה..* הוא קטע אותי
*טוב.... אני עיפה ואני רוצה לישון* אמרתי והסתכלתי אליו
*טוב ילדונת לילה טוב* הוא אמר ונתן לי נשיקה במצח

הוא יצא מהחדר וחשבתי
*מאז שאבא מת ג׳קי מתנהג עלי כאילו אני הבת שלו*
-פלאשבק-

*ג׳קייייייי*
*מה את רוצה חתיחת חמור*
*משעמם לייי*
*מה אכפת לי*
*ילדים* אמרה אמא שלי עם דמעות על העיניים
*אמא למה את בוכה?* שאלתי וחיבקתי אותה
*אמא הכל בסדר?* ג׳קי אמר ויצא מהחדר
*בואו כולנו צריכים לשבת שניה* היא אמרה ודימע זלגה על הלחי שלה
*אז ככה.... אבא שלכם הוא... היה בטעונת דרכים ו... הוא נפצע קשה מאוד והוא נרדם והוא לא הולך להתעורר אני מצתערת....* היא אמרה והתחילה לבכות
היא אמרה את זה ככה כי הייתי בת 5 וג׳קי היה בן 15

-סוף פלאשבק-

ואז נרדמתי