פרק- 11

40 1 1
                                    

*בוקר*
*נקודת מבט אמה*

פתחתי את העיניים וראיתי את אנבל שחיבקה אותי וליידה ראיתי את אדריאן שהיה שקוע בטלפון
"בוקר טוב אד (שם קיצור)"
"בוקר טוב"
קמתי מהמיטה ופתחתי את המזוודה שלי הוצאתי כמה בגדים להחלפה והלכתי לשירותים סגרתי את הדלת לקחתי את המברשת שיניים שלי שהשארתי אצל אנבל לפני שנסעתי וצחצחתי שיניים. אחרי חצי דקה אנבל נכנסה וגם התחילה לצחצח שיניים שתיינו סימנו והיא הלכה להשתין אנחנו החברות הכי טובות כבר 10 שנה אז לא אכפת לנו אחת מהשניה
"אתה זאת באמת את או שזאת הזיה" היא שאלה וצחקתי
"אין לי מושג בוב" עניתי וצחקתי שוב
היא סיימה שטפה את ידייה נתנה לי נשיקה בשפתיים ויצא.
אחרי שהתקלחתי והתלבשתי יצאתי וראיתי את אנבל יושב את השידה ואדריאן ממזמז אותה
התעלמתי שמתי את הדברים שלי בסל כביסה שלה והתחלתי להוציא דברים מהמזוודה ולשים אותם בארון שלי מפתיע שעוד יש שם בגדים שלי
"לא עכשיו בייב" שמעתי את אנבל אומרת ומתנתקת מאדריאן
"אז אחרכך יפה שלי" אדריאן ענה לה ונתן לה נשיקה במצח
אנבל קמה מהשידה באה עלי ועזרה לי עם הבגדים
"תקשיבי אני צריכה להכנס הביתה איפה המפתחות שנתתי לך?" שאלתי והיא הוציא צרור מפתחות עם מפתח הבית שלי
"כל הזמן איתי" היא ענה וצחקה
אחרי ששתינו התלבשנו ואדריאן הלך הביתה הלכנו אלי ונכנסנו
הכל היה כמו שזכרתי כל הרהיטים כל הדברים שלי וכל הצעצועים שלי התחלתי לבכות כי חשבתי שאני לא יחזור לכאן יותר
"נו בובי אל תבכי את כאן לחודשיים" אנבל אמרה וחיבקה אותי
"אני לא מאמינה שאני שוב כאן" אמרתי ועליתי לחדר שלי, הכל היה אותו הדבר כמו שהשארתי אותו פתחי את השידה שלי ולקחתי כמה בגדים שעוד היו שם ושמתי בתיק, אנחנו השארנו כאן מנקה ואמא שלי הייתה נוסעת לכאן כל חצי שנה לראות שהכל בסדר אבל היא לא היתה לוקחת אותי כדי לא לבזבז יותר מידי כסף.
פתחתי את הארון הגדול שהיה לי בחדר וראיתי את כל השמלות שהשארתי כאן, הן כולן היו כל כך יפות והיו שמלות שעדיין ישבו עלי מושלם.
פתאום שמעתי את הדלת נפתחת ואת קולה של המנקה שלנו אומרת "דאדלי שב" ישר הבנתי דאדלי זה הכלב שלנו רצתי למטה ודאדלי רץ אלי והתחיל ללקק אותי
"דאדלי איך התגעגתי כלב מטומטם" אמרתי והמנקה אמרה
"ואו אמה היי"
"היי ג׳ודי" עניתי
"איך גדלת ממש אישה" היא אמרה וצחקתי בזמן שאנבל ירדה למטה
"היי ג׳ודי"
"היי אנבל מה קורה"
"בסדר גמור"
"יופי"
הן סיימו לדבר ואני ואנבל לקחנו את דאדלי והלכנו לטייל.
טיילנו עד הערב, החזרנו את דאדלי הביתה ואני ואנבל נשארנו בחוץ, טיילנו ואז איזה נער בערך בן 19 התקרב אלינו והתחיל לנסות להפשיט אותנו, הוצאתי גז פלפל שהיה בתיק שלי ריססתי אליו והתחלנו לרוץ לאנבל נכנסנו לדירה ונעלנו את הדלת
"פאק בחיים לא רצתי ככה" אמרתי והתנשפתי
פתאום שמענו דפיקות חזקות בדלת

הסיפור המסובך שלי...Where stories live. Discover now