חלומות גדולים

פרק 22- מקנאה

***בר***
עברו רק 20 דקות של נסיעה מתוך 3 שעות, אני מתה מעייפות ופשוט לא מצליחה להרדם כשאיתן בוהה בי.
״מה?״ הוא שואל כשהוא רואה שאני זזה באי-נוחות.
״תפסיק להסתכל עליי ככה!״ אני דורשת ומסובבת את פניי.

״איך,ככה?״ הוא שואל ומצמצם את עיניו.
״טיפש! אני עייפה כל כך״ אני אומרת ומפהקת.
״מה אתה שומע?״ אני שואלת כשאני מבחינה שהוא עם אוזניות.
הוא מעביר לי אוזניה אחת ואני משאירה אותה, שירים רגועים באנגלית.
-
״בר, קומי״ אני שומעת קול ומישהו שמלטף את גבי.
״מממ, מה?״ אני שואלת ופותחת את עייני.
״הגענו, קומי״
״יש בר! אין אוהלים! זה חדרים״ קורל אומרת לי כשאני יורדת מהאוטובוס.
״סוף סוף משקיעים בנו במשהו״ אמרתי וגררתי את המזוודה שאיתן הוציא לי מתא המטען.

״יאלה, שימו את המזוודה בחדר ומפה יוצאים למסלול, יש לכם חמש דקות״ המחנכת שלי אמרה וחזרה לדבר עם שאר המורים.
-
״עוד עליה אחת כזאת, ואני מתאבדת כבר לבד״ אני אומרת ומתיישבת על אבן גדולה.
״מתעללים בנו!״ גל אומרת ויושבת לידי כשהיא מתנשפת.

כמובן שקורל הייתה עם החבר החדש שלה במסלול ושחר בתחילתו, ככה שאני וגל נשארנו לבד, אפילו אחרי המורה המאספת.

״שתי עצלניות, מה אתן יושבות?״ שמעתי את קולו של רועי וראיתי אותו ואת איתן מתקדם לעברינו.
״סתמו, חם לי״ אני אומרת ושותה מים מבקבוק הקרח שלי.

״מה אתם עושים פה?״ גל שואלת אותם ואיתן מושך בכתפיו. ״התנדבנו לבוא לעזור לכן, המורה התייאשה״ הוא אומר וצוחק.

״יאלה בר, קדימה צעד״ איתן אומר ולוקח את התיק שלי, תולה אותו על חצי כתף.
הוא נראה כל כך טוב כשניסה לעלות על האבנים, שריריו בלטו והוא נשך את שפתו.
הוא הפך את הכובע שלו מה שנתן לו מראה ילדותי וחמוד, אני לעומתו נראתי כמו פרה מזיעה.

״צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות!״ רועי אומר כשסוף סוף הגענו לשאר הקבוצה והגענו ישר אל מתחם השינה שלנו.

״ברבור, איפה היית כל הדרך?לא ראיתי אותך!״ קורל אומרת לי ומחבקת אותי.
״מה זה? למה את מריחה טוב?״ אני שואלת כשאני רואה את שיערה הרטוב שמפיץ ריח טוב.
״אני פה כבר חצי שעה מצחיקה״ היא אומרת לי ואני נאנחת.

אחרי שהתקלחתי הלכתי לשבת יחד עם הכיתה שלי שהתיישבה על האדמה מסביב למדורה.
״וואי, נשרפתי ממש״ אני אומרת ומתיישבת בין קורל לאיתן.

״רוצה אלוורה?, יש לי בתיק״ איתן אומר לי ואני פותחת את עיני.
״אמא שלי״ הוא אומר ואני מחייכת.
״תסתובבי, אני אמרח לך״ הוא אומר והולך צעד אחד אחורה מכל המעגל.

הוא נוגע בכתפי ואני משתנקת תחת מגעו, וגם תחת המגע של האלוורה הקרה.
אותן צמרמורות כמו ביום שמרח לי אלוורה אחרי היום בים, רק שאני בטוחה שלא תגיע נשיקה היום.

״יש כיבוי אורות, אתן באות לשבת בחדר שלי ושל איתן?״ רועי שואל.
״נפגש שם עוד חמש דקות״ אני אומרת והולכת לחדר שלי.

״קורלי, את באה?״ אני שואלת אותה אחרי שלבשתי את הפיגמה המחממת שלי, כי עם כמה שחם פה ביום, ככה קפוא פה בלילה.

היא מכניסה את ידה בשלי ואנחנו הולכות רועדות אל חדרם של איתן ורועי.
״שלום!״ גל אומרת כשאנחנו נכנסות.
גל ישבה על המיטה של רועי ועל ברכיו של איתן ישבה יוליה, כלבה אחת מהשכבה.

״אימלה, אני עייפה!״ שחר נכנסת בדרמטיות לחדר וסוגרת את הדלת אחריה.
״חשבתי שזאת ישיבה סגורה״ היא אומרת כשמבחינה ביוליה.

יוליה עולה על ברכיו של איתן ונתלת עליו, פשוט ילדה זולה.
״מאמי, אמרת שנהיה לבד״ היא לוחשת לו, יותר נכון מנסה ללחוש.

״טוב, לי וליוליה יש עינין לבדוק בשירותים, ביי״ איתן אומר ויוצא מהחדר, פי פעור ואני מסתכלת על רועי בשוק, ילד מפגר, זה מה שהוא.
-
כשקמתי בבוקר, בעשרה לשש בבוקר יש לציין, הלכתי לארוחת הבוקר עם קורל כשבצלחת שלי יש מלפפונים וחביתה.
״בוקר טוב יפה״ אני שומעת קול מאחורי ורואה את איתן מתיישב לידי בספסל.
אני מתעלמת ממנו וממשיכה לאכול.

״מה?״ הוא שואל ואני מרימה את כתפיי, דפוק.
״למה את מתעלמת ממני?״ הוא שואל שוב ומנסה להפריע לי לאכול.
״מי מתעלם?״ אני שואלת וזורקת את הצלחת לפח, כבר אין לי חשק לאכול.

״בואי״ הוא אומר לי ולוקח את ידי החוצה ממתחם האוכל.
״תעזוב אותי, מפגר״ אני אומרת ומנסה למשוך בידי.
״את מוכנה להגיד לי מה העניין שלך?״ הוא שואל ואני משפילה את פניי.

מה אני יכולה להגיד לו? שהתעצבנתי שהוא זיין ילדה בשירותים?
״מעצבן אותי שאתה..שאתה.. כזה.. מעצבן, כן!״ אני אומרת ומתכוונת ללכת, אך הוא מחזיק בידי ומסובב אותי חזרה.

״זה העניין עם יוליה, לא ככה?״ הוא שואל ומסתכל עליי שוב.
״מה? מה פתאום? מה הקשר יוליה בכלל״ אני אומרת ונהפכת לאדומה בשנייה, אני כזאת פתטית.

הוא מחייך חיוך גדול ומחזיק בפניי.
״תוריד את היד, מאיפה לי לדעת אצל איזה ילדה היא ביקרה״ אני אומרת ומורידה את ידו ממני, דוחה.
״ידעתי שזה העניין!״ הוא אומר וצוחק.
״את מקנאה!״ הוא אומר ואני שוב מסמיקה.

״במה יש לי לקנא-״ אני מנסה להגיד אבל הוא קוטע אותי.
״זה בסדר לקנא בר, אני יודע שאת מתגעגעת לשפתיים שלי״ הוא אומר בחיוך והולך.
אין בעיה איתן, שניים יכולים לשחק במשחק שלך.

------------------------------------
אוקייי אוקייי היייייי
אזזזז אני מנסה להקשיב לכן ולעלות כל יומיים פרק אבל אני ממש לא מבטיחה שזה יקרה מכיוון שכיתה יא זאת כיתה עמוסה מידי😰
סיימתי לכתוב פרק ואמרתי שאני אפנק אתכן כי נגמרו החגים ובעצם נגמר אחרי החגים, יאלה מבחנים!
אוהבת מלא מלא מלא מלא
בבקשה תצביעו ותגיבוו❣️