פרק 20- במסיבה

3.1K 150 6
                                    

*** בר***
שכבתי במיטה וחיכיתי שהשעון המעורר יצלצל כדי שאוכל להתחיל להתארגן לבית הספר, כי כמובן שלא אצליח להרדם בלילה אחרי שאיתן עזב אתמול.

כשהשעון צילצל קמתי במהירות מהמיטה ולבשתי את חולצת בית הספר הלבנה שלי ושורט גי׳נס ביחד עם נעלי הסופר-סטאר שלי.

״בוקר טוב ברביר!״ קורל צועקת לי מסוף הכיתה ואני מתיישבת לידה בחיוך ״מחר ההצגה, את מתרגשת?״ שחר שואלת ומתיישבת על השולחן שלידנו.
״אפשר שלא? האמת שאני יותר מפחדת, אבל יהיה טוב״ אני אומרת ומנסה לגרום ללחץ להשתחרר.

״בננות, רועי שלח לי הודעה שאיתן מארגן אפטר פארטי אצלו לכבוד סיום ההצגה, באות נכון?״ גל נכנסת לכיתה עם חיוך ענקי ומסתכלת עלינו.
״ממ, נראה לי שכן״ קורל אומרת ואני מהננת.

״יאלה, לחזרה גנרלית יפות״ רועי אומר וכולנו הולכות אחריו אל האולם.

***
ביום שלמחרת כבר כמעט הקאתי שהתעוררתי בבוקר, היום זה יום ההצגה.
״אמא, אבא, הלכתי לבית ספר!״ אני אומרת להם בהתרגשות.
״בהצלחה מתוקה שלי, את בטוחה שאת לא רוצה שנבוא?״ אמא שואלת אותי ואני מהננת אליה.

״בטוח, אף אחד מההורים לא בא״ אני אומרת ונותנת לה נשיקה על הלחי.
אני מתקדמת לבית הספר במהירות בזמן שאני שומעת שירים שאמורים להרגיע אותי האוזניות שלי.

לפתע אני מרגישה יד שנוגעת בי ולגמרי מוציאה אותי מהשלווה שהכנסתי את עצמי אליה, מצאתי את עצמי מסתובבת בצרחה בכדי לראות את פרצופו הצוחק של עומרי.

״כמעט עשית לי התקף לב!״ אני אומרת לו ומניחה את ידי על הלב שלי.
״מצטער יפה, קראתי לך ולא שמעת״ הוא אמר מצחקק.
״מתרגשת או מה?״ הוא שואל אותי ומניח את ידו על כתפיי.
״כן, יותר לחוצה ומפחדת אבל שיהיה״ אני אומרת לו ומחייכת.

לא רוצה לצאת צבועה, אבל ברור לי שאני לא אצליח להכניס גברים אחרים ללב שלי עד שאיתן יצא ממנו, הלב שלי דפוק, אני מנסה להתאהב בעומרי, שיש לו כל מה שאני צריכה, אבל אנחנו לא בוחרים במי להתאהב.

כשהגענו לבית הספר התפצלנו והלכתי אל הדשא כדי לחפש את החבורה.
״בוקר טוב!״ אמרתי וישבתי בישיבה מזרחית על הדשא.
״בוקר טוב ברי, מוכנים ליום הגדול?״ רועי שואל ומסתכל עלי ועל איתן.

״היי, גם אני מופיעה בהצגה!״ גל אומרת ורועי מחבק אותה ״את ילדת צומי!״ הוא אומר וצוחק.
״יאלה! אתם באים לאולם? ההצגה תתחיל בעוד שעה בדיוק, צריך לארגן דברים״ שחר אומרת וכולנו קמים מהדשא.

״בר״ אני שומעת את קולו של איתן ונעצרת.
״בהצלחה״ הוא אומר ומסובב אותי אליו ״רק רציתי להגיד לך שאת מעולה, ושאין עוד כמוך, אז בלי פחד!״ הוא מוסיף ואני בתוכי נמסתי.

נשקתי ללחיו והתקדמנו ביחד לאולם.
**
קריאות נשמעות בכל האולם, זה סוף ההצגה, הפתעתי את עצמי, הצלחתי לעשות את זה, ולעשות את זה טוב.
״אתם פשוט גדולים מהחיים! כל הכבוד יפים שלי!״ קורל אומרת וקופצת עלי ועל איתן כשירדנו מהבמה.

״סוף סוף, זה מאחוריי, אין יותר לחץ!״ אני אומרת ומורידה את המיקרופון שהיה דבוק לי על הלחי.
״כן, רק חכי לבגרות הראשונה שלך״ שחר אומרת ואני מצחקקת.

״היית אדירה בר״ ילד מהשכבה זורק לי וממשיך ללכת, תודה ילד.

לאחר הסיכום של המחנכת והבמאי על התקופה שעברנו, סוף סוף שיחררו אותנו הביתה, הייתי מותשת.
״חבר׳ה, בעשר אצלי!״ איתן צועק ומעיר את כל השכבה לצעקות של ״איזה מלך!״ ו״גבר״.

כשקמתי מצילצול שעון המעורר שלי השעה הייתה תשע בערב, נכנסתי במהירות להתקלח ולבשתי שורט גינס עם חולצת בטן בעלת שרוולים נפוחים.
התאפרתי מעט ויצאתי מהבית, מחכה לשחר שתבוא לאסוף אותי.

״מה שלום הילדה הכי יפה בעיר?״ שחר שואלת כשאני עולה לאוטו שלה ואני מנשקת ללחיה ומחמיאה לה על שמלתה.
״מוכנה לחגוג?״ היא שואלת אותי ואני מהננת ויורדת מהאוטו.
״קוראים לי בשכונה, מלכת השושנים!״ שחר החלה לשיר כשהיא שומעת את השיר המתנגן.
הולך להיות כיף.

***איתן***
״אחלה מסיבה!״ איתי צועק לי מהצד השני של הבר ולוקח לעצמו משקה.
״למה הבנות עוד לא הגיעו?״ אני שואל את רועי כשאני מחפש בעייני את בר.
״גל וקורל כבר פה, לא שזה מעניין אותך, בר בדרך עם שחר״ הוא אומר לי ואני מגלגל את עיני.

״היי איתן!״ אני שומע קול מאחורי ופוגש את פניה של שחר, ואת בר מאחוריה, לבושה בשורט גינס וחולצת בטן, בבגדים כאלה איך אני אמור לשמור עליה פה?
אני מחבק את שחר ולוקח את ידה של בר, מעל אותה לחדר שלי במהירות.

״מה נסגר?״ היא שואלת בכעס ומנסה לשחרר את ידה ממני.
״למה את לבושה ככה?, כולם מסתכלים עליך!״ אני אומר בכעס ומסתכל על גופה שוב.
״טוב, כמו שאתה מתסכל! חוץ מזה, כולן היו רוצות שיסתכלו עליהן!״ היא אומרת בחוצפה ומנסה לצאת.

״חכי שנייה!״ אני אומר וחוסם את הדלת.
אני עומד קרוב אליה, ריחה משכר אותי ועיניה הכחולות מרגיעות אותי.
״תבואי לרקוד אותי?״ אני שואל ומלטף את כתפה, כאילו מפחד שתברח לי.
״אוקיי, רק אם תיתן לי לצאת״ היא אומרת ומצחקקת.

אני תופס בידה ויורד ישר לרחבת הריקודים המאולתרת, שהיא בעצם דשא, הדייג׳י מנגן טראנס טוב ושנינו משתגעים, קופצים ומשתוללים.
הפעם הראשונה שזכיתי לראות את בר משתחררת ונהנת באמת.

****************************************
אעעעעע, עד שהצלחתי לכתוב פרק.
אתן לא מבינות, אני כל דקה מוחקת מה שאני כותבת ומחליפה למשהו אחר, אחת מהסיבות שבגללן אני מעלה רק פעם בשבוע🤦‍♀️
שבת שלום לכולםםםם!❤️

חלומות גדולים Where stories live. Discover now